היהורים או בשאלת החיים,| הלא לא נגרע ערך שאלת ישוב. א'י אשר גם היא שאלת היהורים ושאלת חהים, ועוד יתרת לה על כל שאלות. אתרות אחרי אשר שאלת כל הלאום היא לא שאלת היהודים בארץ ירועה...

עתה טרם אכלה את רברי אודות. מחסורי עמנו בארץ הקדושה, עלי להעיר את הקורא בי כל אשר השמעתי מהשערוריות. הנעשות בארץ יהורה, לא על הכלל דברתי כי אם על ופרם. ואמנם רוב המון העם המה א:שים ישרים היורעים ומרגישים בי לא למלא תאות נפשם באו לשבת בארץ הזאת. ורק אמונתם החזקה באלהי ישראל ותורתו ואהבתם הגדולה לתנות על משואות ארץ אבותינו עוררו את רותם לעווב את ארץ. מולרתם. לחיות במצור ובמצוק ולםבול תלאות נוראות, לגור באהלי קדר אשר גם ופתו בקר באיירופא כהיבלי מלך נגדם, וכל עישי רשעה בארץ המה רק ראשיהם ומנהליהם, אשר אם נסיר את על סבלם מעל צואר העם אז לא ישאר פנו על מי ועל מה להתאונן, ובכל מב ונפש עלינו. לדאנ בעדם להטיב. מצבם החמרי והמוסרי; וברבר בעתו בצאתי לנכון להעתיק בזה את הכאמר אשר נתן על ידי ה' חיים יעקב בירושלים בעל הספר ומצב המלאכה בירושלים" אשר. הבטחתיו להרפיסו, וזיל:

זעקת אומללים*)

כשנתים ימים עברו להעת אשר הוצאתי לאור. את. מחברתי הקטנה

מצב המלאכה. בירושלים ותקונו" ובהפיצותי אור על דרכי ומעללי. מאשרי עמנו ותהלוכותם את הצאן האובדות הרועות על ידם אשר כגזם(?) יתחממו ומחלב חלבם. ישתו. לרויה.| רבות| עמלתי וכסף כאפר פזרתי למען השג מטרתי לחלק המחברת הזאת בין נדיבי. עמנו באיירופא-למען יובחו. לדעת בשלמי| הרעה הגדולה הזאת עלנו,(?) ויד מי המיטה אסון ונורא כזה על ראשנו אשר מנסבתו היינו כצאן למבח יובל== מחעת ההיא שקטתי במכני-- אף בי לא הנה לי מעצבי ומרגי-- בי בבר למדתי רעת להבליג על יגוני העו ולהביט בקר דוח. על גלי התלאות אשר מצאתנו כאז עד היום,- ורק השתשעתי(?) בהתקוה הגעימה בי עור מעט ותגלה. ערות האנשים האלה המפריעים בל רבר טוב בקהל רב ונדיבי עמנו יובחו לרעת האמת והצרק עם מ" ע" המחברת הקטנה הואת.. עוד נסבה אחת הגדילה והרחיבה שמחת לבבי**) ולהשתעשע בהתקוה כי כצבי וכצב בני גילי יורם

ומצ

. הקורא יסלח לי בלי ספק על אשר העתקתי את המאמר הזה עם כל השבושים כאשר יצאן מעט הכותב ה' חיים. פרעם מו"ל מ"ע שערי ציון, כאשר סלחתי לו גם אני אף כי לעיני כתב את המאמר חזה. ולא העירותי את אזזן מפחדי מרעדאקטאָר עברי בכלל ומפני. הרעדאקטאָר הגורא. הזה בפרט,

*) בלי ספק אבה להשמיע כי המקרה הגדול שמחת. לבו, והניון ישר כזה ומצא הקורא במליצותיו בכל רגעי

הוטטטאהם לסופסם הפפהות 31

ו

ו