ה ב א ו ,3.44

בי 2

ראינו את העיר סקוטארי, ובשעה התשיעית בלילה באנו לתוך ים השיש, וכאשר האיר השחר, עברנו על פני העיר גאליפאָלי,. ובשעה השביעית בבקר עבדה אניתנו על חוף העיר דארראנעלען. מהרתי לצאת ולהביט על המקום הנכבד הזה, אשר כל מלכי תבל היו נכונים לתת את כל מגלות אוצרותיהם בבחיר כברת הארץ הואת, ואמנם בלעדי מצבה בהליכות. המדינה,| אין בה כל דבר הראוי לשום לב עליו. העיר קטנה מאד, וגם חוף טוב למצב אניות אין בה, אשר על כן לא תוכלנה אניות הקיטור להתיצב קרוב על החוף. יושבי העיר התוגרמים הביאו אלינו לחם ופרי עץ בסירות דוגה, ואניה אחת קטיה הביאה לככור בלי חרש יפים ומשונים, אשר לא ראינו במוהם באיירופא, ורבים מהנוסעים קנו מהם את סחורתם. שש שעות עמדה אניתנו על עננה, ובחצי היום הלכנו לדרכנו. איזה שעות ארך לנו המסע לאורך לשון הים הרארדאנעלי, ובבל העת ההיא לא גרעתי עיני משני חפי לשון הים היפים מאד, ומהמון מגדלי מבצר המפזרים הנה והנה במספר רב. לעת ערב נפתח לפנינו ים דאיים עם כל חמודותיו; הלילה היה ליל בהיר ואפל, ולא יכלתי לראות. רק את ראשי ההרים המתנשאים על האיים. הקרובים. אלינו.| מודד האויר הראה לנו כי האקלים יחם מעט מעט ער בי בלילה עלה הבסף החי עד שש עשרה מעלות. האניה הלכה מהרה וכל רוח לא וזפריע מהלבה, ער כי ממחרת היום בבקר שעה ששית באנו אל האי היוני.

ס 4- אי

העיר סירא, הנקראת על שם האי, בנויה בנוה על ראש שני הרים גבנונים. יושביה כלם במעם יונים. בתיה נבנו באבני גזית, משתים עד שלש יכפלות. באמצע העיר גן קטן ויפה, אשר רצפתו מרוצפה באבני שיש גדולות ומרבעות. מספר יושביה כעשרת אלפים איש, לפי הנראה כבר מצאה ההשכלה קן לה במקום הזה, אשר מעט מעט תגרש חשכת תוגרמה שכנתה הקרובה, שאלתי את פי איזה אנשים אם נבצאים יהודים בעיר, ולא יכלתי להציל מפיהם דבר ברור, עד כי אחדים מהם הביטו עלי בתמהון כאלו לא הבינו את שאלתי, ולתכלית הזאת הלבתי אל ציר ממשלת אשכנז לשאול את פיו, אחרי אשר לא היה לי כל מכיר ומודע בעיר הזאת. אפס לדאבון לבי לא מצאתי כל נפש חיה בביתו כי נםע מזה, ובכן שבתי אל האניה במפח נפש.

העיר הואת נודעת למדי לרגלי הטאבאק הטוב והזול נאד, אשר אין בכל הארץ משלו; ובמשך שש השעות, אשר עמדה אניתנו אצל החוף, הביאו לנו היונים טאבאק לרוב מאד, וכל הנוסעים קנו רב יתר מכפי צרכיהם, בבחצי היום עזבוז אניתנו את החוף, ונאהז דרכנו הלאה. רב החובל הגיר לנו כי רק עד יום המחרת נראה עוד את האים הרבים, הזרועים על כל פני הים, ואחרי כן נאחז דרכנו בלב הים התיכון,| עד בואנו אלכסנדריאה.

רוב האיים ההם הנם ערומים מכל שיח ועשב השרה, גם כל עץ יער ועץ

כ

ה היו ה ה הטר ­

לי ­