Druckschrift 
Masaʿ be-ʾerets ha-ḳedem : u-moreh derekh le-khol ha-nosʿim la-ʾarets ha-ḳedoshah u-Mitsrayim ; ṿe-nilṿeh elaṿ tavnit ha-piramiden ṿe-ha-sfinḳs / me-et ha-noseʿa Efrayim Dainard
Seite
24
Einzelbild herunterladen

24

בכל תעצומות עזם והוד תפארתם. פה יחזה את הים הגדול המשתרע למרחבי אין קץ, ומעבר השני את המדבר הגדול והנורא אשר גם הוא יתראה כים חול רחב ידים, ופה שני חלקי תבל אזיא ואפריקא יתלכדו, ורק התעלה מפרדת ביניהם. ובעמדו מחוץ לעיר תראה כל העיר בעיניו כאי קטן בים החול, והמון דגלי האניות המרחפים לרוח יכללו את יפיה. שלשים שעות עמדנו בעיר הזאת, וביום א' בשעה השניה בצהרים הלכנו לדרכנו ליפו, כל היום לא ידעתי נפשי, וכל הלילה לא יכלתי לעצום עיני מרוב רגשותי בזכרי כי בעוד איזה שעות תעמודנה רגלי על אדמת הקדש. השמים היו טהורים ובהירים. הירח האיר את הלילה לענג נפש; האניה הלכה מעדנות כמו צפה על פני השמן, ובתוחלת ממושכה הלכתי לרגעים על קרן האניה לראות אולי יגלה לעיני איזה מגדל מאיר אשר יהיה לנו לאות כי קרובים אנחנו אל היבשה, ובעלות השחר אמנם נגלה לעינינו מגדל המאיר מחף יפו ונטפי דמע נזלו מעיני מרוב שמחה, וכאשר האיר היום נראו גגות הבתים, מגדלי בתי התפלה ודגלי צירי הממלכות, ומרחוק ראינו גם ראשי הררי יהודה. ובשעה השמינית בבקר יום ב' אחרי מסע מאה וארבע פרסאות כבר עמדה אניתנו אצל חף יפו.

יפו.

חף יפו חפשי לרוח היום אשר על כן תתנועע האניה כשכור. וביחוד כבד מאוד לבוא מן האניה אל החף על סירת דוגה, אשר עליה לעבור בין סלעי מגור בעת אשר הים ירעם ברעם ורעש. וכן כבד מאד לעלות על החוף הגבוה כשלש אמות מעל מי הים, והערביים נאלצים למשוך את

הנוסעים בידיהם להעלותם על החוף מן האניות הקטנות בעמל גדול. האניה הגדולה עמדה על עוגנה במרחק 1 וויערסט מן החף, והמון ערביים סבונו באניותיהם הקטנות ויחלו להתקוטט ולהדוף איש את רעהו בקולות נוראים על דבר הנוסעים אשר כל אחד מהם אבה לקחת את כלם על אניתו להובילם אל החוף, אשר על כן לא יחכו עד אשר יצוה האורח לקחת את מלתחתו, כי אם יחטפו את החפצים ככל הבא לידם, ואחרי כן יריקו את אמתחתו במחיר הובילם אותו העירה, אשר על כן כבוא איש מהם לחטוף את חפצי נתתי עליו בקול לבל יעוז לגעת בם עד אשר תעבור הבהלה הראשונה, ואחרי כן שכרנו לנו איש עברי אשר יובילנו העירה על אניתו, אף כי המלחים על אניתו היו ערביים. וכאשר ישבנו במקומנו ונהל לעבור בין הסלעים הנוראים השוכבים במים, החלו הערביים לשיר איזה פסוקים מהקוראן בקול גדול ויתפללו לאל כי יעבירנו בשלום. ראש המלחים החל לשיר את המלה הראשונה מכל פסוק והנשארים ענו אחריו, ובכן באנו בשלום עד החף, ושם משכונו בידינו להעלותנו על היבשה ושלמנו שני פראנק להמלחים משכרתם ונסר לבית מלון אורחים אצל אחד הערביים.