ב

אחרי אשר התמהמהנו כשתי שעות במקום הזה, עשינו דרכנו הלאה וכאור הבקר באנו ליפו.

כיום שלם חכינו על האניה העסטרייכית. ובין בה קנינו לנו| מפרי הארץ ויבול האדמה למען הביאם לאיירופא. והמה בזול גדול לא יאומן כי יספר, וכן עזבנו את חף יפו. הים היה שקט ושאנן גם בעת כבכל פעם אשר עברנו עליו, וּגַם רוח קל לא עבר עליו, באלו אבה להראותנו הבה יתירה בער עמלנו לטובת ישוב א"י ולטפח על פני כל שונאי ציון המאריכים לשון לדבר רעה על ארץ קושנו. עד כי היה בעיני לפלא כי בעתותי. החרף ישקוט הים במכונו כבחדשי הקיץ וכה צפה האניה על פני המים ותלך אם כל הלילה ער השעה השמינית בבקר, ונבוא אל חף ביירוט אחרי מסע שש עשרה שעות.

ביירום(בארות)

המהזה הנשגב והנעים אשר חזו עיני מרחוק בהביטי. מספון האניה על ראשי הררי לבנון משך עליו את עיני ולבי עוד יותר בקרבנו אל העיר.

אנכי אשר מחזה הרים רמים ונשאים אשר על ראשיהם ישבון שלג עולמים, ותחת כפות רגליהם ישתרר קיץ נצחי לא ועיר את רגשותי עוד, אחרי אשר בזאת ראיתי בבר פעמים רבות בימי חיי, גם המון הכרמים והפרדסים ויערות עצים רמים ונשאים הזרועים על פני כל רדרים לענג נפש לא יכלו להעיר חושי בי; ובכל זאת לא יכלתי להעיף עיני אף רגע מן המחזה הנשגב הזה. יש השם ,לבנון" לבדו די היה להזכירני. כל ספורי ורמזי כתבי הקרש אשר אצלו לו כבוד ותהלה. ברגע אחר חשבתי לראות את הארזים. כבירי ימים ושיא חסנם אשר עליהם ישתומם דאדם בהדרת קדש למראה הענקים הזקנים האלה. ומלבד שיאם הנשגב ועבים הנורא, הנה אצל הטבע מהודו עליהם כי נחמדים המה למראה מאד,

העיר ביירום גדולה היא ונאוה מאד. בתיה נבנו בלם מאבנים, עם חוצות מרצפות בחלמיש צווים. מספר תושביה כשתי מאות אלף איש, ורבים כהם יָנים. יהורים בה מעמ. מסחר גדול בעיר הזאת בהטאבאק הטוב אשר יגדל על חרי הלבנון, ובגלומי. צמר גפן ורבים. מבני עמנו יוכלו. למצוא בה עבודה או לשלוה במסחר יריהם. אפס כל הנוסעים ינהרו רק אל אדמת הקדש ולא יחושו על העיר הזאת אשר רב טוב צפון בה בער הגולים החדשים.

מביירום נעשתה מסלת אבן ישרה לרמשק לנסוע בעגלה או במרכבה, משך המסע הוא שתים עשרה שעות, ועל עגלות בית הרצים ישלם כל נוסע 20 פראנק. וכן יסעו בפה ישר לצפת, אף כי המסע ימשך יותר מאשר יסעו דרך חיפא. אפס יען האניה הרוסית. ההולכת. מקאנסטאנטינאפעל דרך

*ם