Druckschrift 
Masaʿ be-ʾerets ha-ḳedem : u-moreh derekh le-khol ha-nosʿim la-ʾarets ha-ḳedoshah u-Mitsrayim ; ṿe-nilṿeh elaṿ tavnit ha-piramiden ṿe-ha-sfinḳs / me-et ha-noseʿa Efrayim Dainard
Seite
69
Einzelbild herunterladen

הת

=> 6%--<

בבל רגע על הרי הלבנון ועל מגדלי העיר ומקדשיה, בי הפצתי להשביע את עיני מן המראה הנחמד והיקר לי בתבל, מדעתי בי לא במהוה יביאני המקרה עוד הפעם הנה, ולוא נֶתקתי מחיק אם רחמניה או מזרועות רעיה אהובה ללכת בדרך רחוקה כי עתה לא קשתה פרידתי ממחמדי נפשי אלה כברגע עזבי מכל ובל את העור הזאת. אבל עלי היה למהר אל האניה אשר ראיתי עשנה עולה השמימה. אות הוא בי בעוד רגעים אחדים תשים בים דרך. בבואנו אל האניה החלה השמש לערוב ותשלח קויה האחרונים על ראשי הר הלבנון אשר התראה לעיני בפעם הזאת כמקדש אל אלים אשר ננגו וכפתו מצופים זהב טהור ויזהירו. מנגד בעין החשמל. כל חושי בי ורגשותי משבו את עיני רק להביט אל המראה הנרמד הזה, וגם אחרי אשר עזבה האניה את החוף ללכת לדרכה לא גרעתי את עיני מן העיר והרריה. מסביב עד אשר נעלמו מעיני כאשר פרש הלילה את כנפיו השחורות על כל היקום. מימי. עור לא הרגשתי כאב אנוש בלבי למראה חשכת הלילה ורעתו בבפעם הואת. ולוא דרש איש ממני לתת לו שנה משנותי רק למען יאריך לי הַיום הזה עוד איזה שעות בי עתה נתתי לו בבל לבי ובבאם נעכר בלבי נאלצתי לשבת על מקומי ולא הרגשתי מאומה מכל הנעשה סביבותי, והייתי בעיני כאיש שב משרה הקברים אחרי קברו את מחמדי נפשו אשר לא ישוב לראותם עוד עד עולם. בל הלילה לא ידעתי שלו בנפשי ורגשותי לא נתנו דמי לי עד בואנו ביום המחרת למריפולי.

במריפולי עמדה האניה רק מעט, ועל כן לא הספיקה לי העת לבוא אל העיר לראותה ולהתבונן על חיי אחינו, ובכן נסענו הלאה עד בואנו אל האי ציפערין במשך שני ימים ושנים לילות.

ציפערין (קיברום בשפת ההמון וכן בשפת תוגרמה.)

האי הנחמד והיקר הוה העומר תחת ממשלת בריטניא משנת 1878 משך עליו את עיני ולבי ביחור. לעיני התיצבה העת אשר אחר מבני עמנו משל על האי הזה. ובני ישראל ישבו עליו איש תחת גפנו ותאנתו. דון יוסף הנשיא רי מיקעץ או דוכם נאקסאם היח האיש הנמאשר אשר מצא חן בעיני הסולטאן סעלים. והוא נתן לו את האי הזה לאחזת עולם. רוב תושבי האי הנם יונים. עד היום עמד האי בשפל המדרגה. דרבי המסחור נשמו, ותושביו היונים לא התאמצו להרימו משפל עמדתו. מאחינו בני ישראל לא נמצא אף אחד בכל האי עד אשר באו הבריטנים להאחז בו. ועתה יושבות בו כמאה משפחות.

גודל האי הוא שתי מאות והמשים פרסאות ברובעות עם יותר ממאה אלף חושבים. תבנית האי הוא שלש קְצוּת, ועליו ישתרעו שלשלת הרים מוריקי אש. רובם מעלפים בעצי פרי יקרים עם כל תנובות ארצות הקדם,