> ל>=

בי על כן מהרה ללכת מאד, ארבע עשרה מיל בריטניה בכל שעה. ולעת ערב באנו לקערץ. שני ימים נחתי מעמל הדרך בבית ירידי. ח' בלום. בית מלא כל מוב, ואח"כ שבתי לביתי.

תוצאות מסעי, ואת אשר ראוי ונכון לעשות. באה"ק לפי רעתי בתבתי

על ספר ושלחתי להשר ק' אשר שלחני. ובלי כל ספק עשה והצליה, לולא

החלו המהומות נגד היהורים בארצנו, אשר הפריעו את מחשבתו המובה,

תעודת ישראל ואחריתו בין העמים.

בשאלת היהורים אשר עלתה על כל לשו ותהי לדבת עם ברוב ארצות איירופא בשנות המאה הזאת, טעו כל הסופרים כמעט לחשוב, כי רק עתה נתעוררה השאלה הזאת לרגלי הרעות החדשות והמושגים החדשים אשר הפכו את הסררים הישנים על פניהם, וגם ישראל שנה את דרכיו הישנים כבל העמים. בי על כן התעוררו לשאול אם ראוי הוא היהודי. הנורד הנצחי לתת לו משפט אדם כלכל האדם, אחרי אשר בצרת כל העם אשר הוא יישב בתוכו גם לו צר. ובשמחתו ישמח גם לבו או אולי אחרי כל אלה, היהודי הוא בריה בפני עצמו, ורי לו אשר הוא הי בהסד העמים אשר יתנו לו לשבת ביניהם, אבל חלילה לו להתערב. בהנהגת המדינה. ולשבוע מטובה וכבודה. בי על כן כל. עור אשר שבב היהודי. למעצבה בתחום מיוחד למענו מחוץ לעיר ורבר לא היח לו עם א"ם, לא היתה ולא יכלה להות בל ,שאלת היהודים" אחרי אשר בל איש אשר חיו לו ירים ואגרוף רשע יכל להבהו על הלחי וכל אשר לו פה יכל לרוק בפניו ולא נאשמו, ונל ור ארור ומרצחה עשה בהם בחפצו כבלי כל שאלות ותשובות. ואם עלה על לב המושל לגרש את כל היהודים מארצו, וכטוב לבו ביין אמר ועשה. בי על כן היתה שאלת חיהורים לשאלה רק בפי העמים, ואחרי. אשר איזה משרי הנוצרים אשר רחמו על העם הנדכא הזה המליצו טוב על ישראל בבתי המחוקקים ונבחרי העמים, התעוררה התשוקה גם בלב היהודים לדרוש משפט ותורת אדם מירי עושקיהם כה אשר שמום אלפי שנים כעפר לדוש. ובארץ אשר הצליה להם להשיג הפצם, הסתפקו במה שיש בירם ויתאכצו להוביה. לשכניהם כי ראוים המה אל הזכיות| אשר. השיגו בחסדי העמים. בזאת אשר בעטו בדרבי אבותיהם וימאסו בכל קדשי בית ישראל אשר היו להם כמזכיר. שפלות אכות אבותיהם. ויתערבו בגוים, ושם ישראל היה להם לתגא. ובאולתם חשבו בי מעתה ישבו שאננים ואיש לא יגזול. משפטם לעין השמש והשכלת איירופא תעמוד לימינם. ואף. כי. לפעמים לא רחוקות שמעה אזנם קול קורא אחריהם מלא, ועור שמם מנאץ בפי העמים, חשבו זאת רק להַד קול ימי הבינים אשר ברבות חימים יאלם דומיה מגערת. ההשבלה מלכת כל הארץ. ובכן תקום תקופה חדשה לישראל אשר כמוה לא נהיתה. למיום הלך בגולה.. ואמנם ננצאו בטיפים וחווים. בישראל אשר חשבו בי בן והיה