-= 74 ­

לנו, ועל מנהל האניה לבקש דרך ביניהם. וכאור. הבקר עברנו על פני האי טענעראם וחשבתי לראות ו שרידי חרבות. טראיא.| שני לילות ויום אחד הלכה האניה מבלי אשר עמדה בשום מקום עד בואנו לחוף דארראנעל­לען. ושם עמדה האניה להוריד את הערביים אנשי הצבא ואחרי כן הלכה לעבר השני ותתיצב אצל חוף נאליפאלי. אך לא עמדה שמה רק כשעה אחת ונלך דרכנו עד בואנו קאנסטאנטינאפאלה. וברגע בואנו מצאנו אניה בריטאנית ההולכת לחפי ים האאווי ונתן את שכרה ובשעה השלישית אחרי חצות היום הסיע את עוגנה מתהום הבאספארום ותלך לדרכה. רב החובל נסע בפעם הראשונה בימי חייו על ים השחור כי על כן לקח לו איש יוני למורה דרך ויהי אך הרחקנו מסע שתי שעות בים השחור הרגשתי כברגע כי אבר ררך. אחרי. אשר עלינו היה ללכת. קרוב לחוף אזיא בי לקערץ היושינו מוערות. נגשתי אל היוני מורה הררך והשמעתיו בי האניה תתעה בתהו לא דרך, דברי אלה היו לו בחומץ על נתר ויקלל ויקצף על הרהיבי עז בנפשי לספוק ביריעתו: אני ורעי ה' בלום ועוד אשה אחת מקערץ היינו. על האניה וזולתנו אין איש עור-- מלבד המלחים-- כי כ כן קרבנו אל פקיד האניה ונגיר לו כו ישמר ממנהלו היוני. יע נודע הדבר לכל, בי לפעמים לא רחוקות יעשו

מורים. מתעים כאלה בזדון ה את האניה. לנפצה על שן םלע למען יקבלו

ור ון עתק מחברת בוף סחי האניות בקערץ ישנם איזה. אנשים אשר התעשרו עשר רב מזה וחברת פועלי און 7 ה בקערץ יקו הו רבבות. אלפים כסתף במחיר אשר יתקנו את האניה מעם. רב החובל שמע את הרברים האלה ברוה

שוקטה ולא ענד: כמעט. ויהי כי חזקו עליו דברינ! בי וקה את כפת הארץ בידו לראות כי כנים דברינו, עשה זאת בלי חמדה ולא דבר דבר. למחרת היום הלכנו עור מבקר עד ערב, וחצי האי קרים עוד לא נראה לעינינו, נגשתי שנית אל רב החובל והשמעתיו בי לא לקערץ נבוא כי אם לבאלאק. לאווא או סעוואסטאָ ב בקצה השני מחצי האי. הירה. עם כל צבא גדודיו

הכובבים יצא על פני השמים ויאיר את חשכת הלילה ואנחנו לא יכלנו לתת לעפעפינו תנומה בי חכינו לראות נקץ הרבר. בשעה השניה אחרי חצות הלילה,

נראה לנו אור. מגרל ולאט לאט החלו גם הררי קרים. להראות| אלינו, מלאתי את פני מורה דרך המתעה קלון בהראותי לו כי צדקנו במשפטנו אחרי אשר עלינו היה ללכת ישר לקערץ ובאופן זה לא היה לנו לראות רכסי הררי קרים. כשתי שעות. הלכה האניה נגד מגדל המאיר ופתאום ירד טל מן השמים ויכם את פני כל היקום עד כי לא ראינו איש את אחיו, ויהי כאשמורת הבקר והאניה קרבה אל חוף קרים במקום סלעים נוראים ער בי בפשע היה בינינו ובין המות.. החלונו לצעוק בקול גדול על פקיר האניה ומורה דרכו הזה הארור.. ותהלה לאל בי הצליה עור להסיע את האניה ממקום הסכנה. ואו ראו כלם כי קרובים אנחנו לסעואסטאָפאֶל מהלך שעה אהת. ויאהו דרכו. ללכה לארך חצי האי, האניה היתה חדשה וטובה ולא נשאה כל משא.