70­

ביהוד יהלל היין הטוב אשר יוציאו תושביה לרוב. מנגד להאי על חף אזיא עומדת העיר אנטאקיא( אנטיוכא), הלאה בקצה לשון ים סכאנדערום עומדת העיר אדאנא קצה גבול ארם נהרים. ולא רחוקה משם העיר אלעפפא ( היא ארם צובה). האי ציפערין( אשר לפי דעת החכם געזעניוס הוא האי בְּתִּים, וכן דעת הרשב"ם בראשית י' ה') נזכר בקורות דברי הימים לבני ישראל בימי העריץ הנורא טראיאנוס אשר מרדו בו היהודים ויתנפלו על האי הזה ויעשוהו תל שממה. על האי הזה ישבו אדירי חכמי יון זאָלאן וצענא בימי קדם. ולרגלי ההוד וההדר אשר אצל הטבע על האי הזה הושיבה המיטהאלאגיע את האלילה ווענוס על המקום הזה.

בדברי אודות האי הזה עלי להעיר און אחינו. כי לא טוב יעצו בעלי טובותינו להושיב את אחינו הגולים על האי ציפערין. ראשונה יען אויר המקום איננו טוב לבריאות האדם. וקדחת נוראה שוררת בכל רחבי האי. והעולה על כלס כי עלינו להתרחק מן היונים ככל אשר תמצא ידנו, וביחור בכל מקום אשר המה הרבים. אחינו בני ישראל בקאנסטאנטינאפעל וסמירנא, בקרים ורוסיא החדשה היודעים את היונים. המה יבינו את דברי. אין עם בתבל אשר ישאף לדמי יהודי כהיוני, כל הון לא יקר בעיניהם אם רק תמצא ידם לעשות בנו כלה. ואת אשר ישבו בני ישראל. כעת כארבעה אלף איש בארץ יון שלוים ושקטים עלינו, להודות רק למלכם הישר באדם געארג הראשון ירייה. ובכל זאת לא לפעמים רחוקות יקרה גם היום כי יתנפלו על היהודים להרוג ולאבד. כתבי העתים אשר להיונים בבירת תוגרמה מלאים יום יום מרורות על היהודים. ובכל אשר יפנו ירשיעו כי על כן עלינו לברוח מהם כמפני הארי.

בירת האי היא העיר לעווקעשא, ובה כעשרים אלף איש, כמעט כלם

יונים. ובה מושב ראש כהני דתם.

בעשר שעות עמדה האניה על חף האי, ואחרי כן שמנו לדרך פעמינו, ונעבור על פני פאפאס אשר שם ההר אלימפוס אשר עליו נבנה היכל לכבוד ווענוס רבת החן. הלילה היה ליל בהיר, ורקיע השמים המתוח על ראשנו זרוע באלפי מנורות זהב אשר התנוצצו כספירים. האויר חם ונעים מאד ואתענג על זכרונות קדומים עד חצי הלילה. ובבקר השכם בשעה השביעית כבר עמדה אניתנו על הף אי ראדאס.

ראדאס

חאי הזה הוא אחד האיים היותר נכבדים בים האיים( ארכיפעלאג.) גדלו ל"א פרסאות מרובעות. רוב יושביו המה יונים, והנשארים המה ישמעאלים ויהודים, ומספר כלם, כארבעים אלף איש. אויר המקום טוב מאד, האדמה שמנה ופוריה מאד מאין כמוה בכל איי הים הזה, העיר הראשונה ובירת