שומרי הגבול מהרו לחפש במלתחותינו אם לא ימצאו בהן. סחורות אסורות ואנחנו שכחנו כי הבאקשיש יענה את הכל ובכן בצאו במלתחתי כחצי פונד טא-אק ולא אבו להשיב לי את המלתחת עם כל חפצי עד אשר אשלם להם 29 פראנק כסף ענושים, מהרתי והלכתי לסגן ציר. ממשלת רוסיא היושב לא רחוק מן החף ובקשתיו כי ישלח אחר ממשרתיו לקחת את מלתחתי מידי. הערביים, והוא ָנִ'- מלידה. הכיר. בפני כי יהורי אני. ולא מהר למלאות שאלתי ער אשר החלותי לריב אתו והשמעתיו כי אביא| משפטי לפני הגענעראלקאָנזול בירושלים, אחרי אשר עליו החובה להיות. סתרה על ילירו רוסיא, ובכן נאלץ לשלוה את אחד במשרתיו(קאוואס) ואו השיבו לי את מלתחתי ולא נהתי להם כסף ענושים אף גרה אחת,

המהומה והמבוכה והקולות מהמון הערביים והאורחים פזרו את כל המון עשתונותי לרוח ויחריבו את כל היכלי הענג אשר בניתי ברוח דמיוני טרם דרכו כפות רגלי על אדבת אבותינו ומאד חרה לי על הרגשות היקרים אשר גזלו ממני. כרבע שעה עבר למן העת אשר באנו במלון, והנה זה באו שלשה מלחים מאלה אשר הובילונו מן האניה אל החף ויביאו לנו מטבע כסף מזיף(רופיע בריטאנית) למען נחליף אותו בטוב ובלתי מזיף בארם כי מידינו הוא להם; ואף בי ידענו. ברור כי לא היו בכיסנו. לא כסף בריטניא ולא מטבעות מזיפים, בכל זאת. נאלצנו להחליף את המטבע לבל יגזלו. מנוחתנו בצעקותיהם ואחרי כן נורע לנו בי הערביים עצמם עושים את המטבעות המןיפים האלה ויאלצו את האורחים. להחליפם בטובים. נחנו מעט מעמל הררך ונלך לתור את העיר אשר לא מצאנו בה בל דבר חדש נגד כל ערי ארצות. הקדם. ואחרי כן הלכו מחוץ לעיר לראות את בית הספר לעבורת אדמה אשר יסרה חברת ,בל ישראל חברים." ונתענג מאד לראות הרר השרון המעלף בעצי תפוחי. זהב, ציטראָנען,| אתרוגים ורמונים בהמון, ומלבד יערות דבש ותאנים ועצי תמרים המפזרים. במקומות שנים, נמצאה התאנה ההדית למכביר עד כי ישתלוה. סביב כל הגנות במקום גדר, יען על עליה כמו בסמרות נטועים אשר ינקבו יד כל הנוגע בם. ובכן בטוחים בעלי הגנות מגנבים לבל יחדרו אל הגנים. אפס פרי העץ הזה הנו הפקר לכל עובר לקחתו חנם, כי אין מאספו למכור, תחת אשר באיטאליא ראיתי כי ישלמו. בער הפרי הזה מחיר. יקר.

מאחינו. בני רוסיא ופולין נצאתי פה בששים. משפחות ומהספרדים כשתי מאות. רוב יהורי רסיא מבינים ומדברים עוד בשפת רוכיא, וחרוצים במלאכתם יען לא אל הלחם הקלקל עיניהם. נשואות, אחרי אשר. לתושבי יפי כמו לכל יושבי ערי החף לא נפל החבל בנעימים לקחת בכסף החלוקה, בכל זאת יראו חיים נעימים יותר מיושבי ירושלים, וישבעו לחם מעמל כפיהם, עד כי כצאו חן בעיני יותר מכל יתר אחינו היושבים בארץ הקדושה. גם מחבר בוגדים וקנאים לא שמעתי פה אחרי אשר אינם תולים בדעת