= 45
כי| אין איש מהם נסה אף לבוא לעשות בה מסחר וקנין-- מלבר שלשה יהודים. עשירים. מתוגרמה אשר התישבו בירושלים וחברון.-- אף כי תקוה טובה נשקפה לעושי מקנה וקנין בארץ הזאת יותר מבארץ אהרת. כחר חטים,. יין, ין דגן,, יערות דבש,= צכר גפן, שמן זית ושמן שומשמין ועוד מינים רבים מיבול הארץ הזאת יוכלו לתת פרי גדול לסוחריהם. ארץ אבותינו מסוגלת. היא לכונן. בה 5אבריקען להכין הצוקער היותר. טוב בתבל. מיערות הרבש, כאלה הנמצאים במצרים. יערות הרבש נמכרים חנם כמעט, והערביים עובדים עבודת פרך במחיר חמשה או ששה פראנק לשבוע, פאבריקען לעשות שמן שומשמין אין בכל הארץ, והשומשמין יובל לצרפת ושמה יעשיר את סוחריו עשר רב. הצמר גפן באה"ק טוב הוא. מהאמעריקאני לרגלי. חם האויר הגדול. הענבים טובים ומתוקים כענבי קרים, והיין המעט אשר יעשו היהודים לצרכי נפשם סר טעם הוא מחפר יריעה לעשותו כראוי. אשר על כן לא ימכר גם במצרים, הארץ היותר קרובה אליה אשר אין בה עץ גפן. והאות על זאת הוא, בי היין אשר יעשו האשכנזים המעטים טוב הוא כיין הרהיין ועוד טוב במנו. וגם שמן זית הנמצא לרוב מאר בכל הארץ הואת יתקלקל וישחת. מהרה. מאי ודיעה להכינו כראוי. וכן הוא בכל תבואת הארץ. ואחרי כל אלה יביטו. עשירנו על הארץ הזאת כעל ארץ אשר לא תצלת רק לגדל בטלנים. ואמנם לוא היו עשירים בין הבטלנים האלה כי עתה עשוה גם המה לארץ חמדה. אמת הוא כי לא כל הארץ טובה היא, אך בעד איזה מאות אלף איש מבני ישראל טובה היא מאד גם בלעדי חלקת הארץ אשר עליה ישתרעו רכסי הרי יהורה, ומה גם ארמת ארץ הגלעד מעבר היררן הברוכה והפוריה מאז, עד כי מביני דבר העירו לפני כי כל שרה יתן יבולו ממאה וששים ער שתי מאות פעמים מן הזרע, רבר אשר לא יאומן כי יסְפר, יען לא נשמע בזאת בכל התבל כלה ובכל זאת אמת נכון הדבר, כאשר נודע לי אחרי כן גם ממקורים יותר נאמנים. אשר על כן חוב קדוש על סופרי ישראל היודעים מחסורי. עמם להשמיע במרום קולם לעורר את עשירנו לרבר הגדול הזה. ואך הבל יהמיון איזה. סופרים נערים כי הספרות אין בכחה לפעול על רוח העם. כי אמנם כל יורע משפט יעיר כי רבות עשתה הספרות. כבר ועור רבות. תמצא לאל ירה לעשות ובטרם אשר נתאמץ להלחם את צוררינו. מבחוץ להפוך את לבם לבלתי שנוא אותנו, דבר המוטל עור בספק גדול אם תמצא ידינו. לעשות חיל, עלינו להשתרל להפוך לב שונאינו מבפנים לעשות את היהורים אשר רק בשם ישראל יִכְנו ליהודים גמורים. כי אמנם רבים המה אויבינו בבית מצוררינו בחוץ. ואלה יכאיבו. בשרנו ער לבלי הרפא יותר ממנדינו. בין העמים. ואלה המה תשעים ממאה ממשבילינו ונאורינו אשר תחת מסוה השבלה מזויפה. ישימו. לאל כל תקות ישראל ויעורו הלאמי רק למען תמצא ירם למלא תאות נפשם ביר רמה, ואחרי. אשר רבים מסופרנו כבר חרלו. מהטיף להשכלה והחליפו את המאדע לעסוק. בשאלות