­

19 ­

להשתרע מחוץ לעיר לברחב אין קץ; כל אלה יחד אם יגלו. לעיני. הרואת ברגע אחד, ימלאו משביות לבבו רגשות תמהון והור נורא. עד בי ישבח את התבל ואת נפשו גם וחד.

שלשה ימים עברו עד אשר תונו את כל העיר. מחמדית, ואחרי כן לקחנו לנו כורה דרך איש רוסי היורע שפת ערבית ואטלקית, למען נסע לראות את פארי העמורים. המהללים בתבל, והוא. שכר לנו מרבבה רתומה לשני סוסים ונסע כחוץ לעיר.. כבואנו אל הגשר. הגדול. אשר על האור נילום, מצאנו את הגשר פתוח. בעד האניות. אשר. עמדו הכן לעבור, כי על כן נאיצנו לעזוב את הרכב ומרכבתו ונשב בסירת דוגה. להעבירנו את היאור, האניה הקטנה היתה מלאה אדם רב יותר כאשר יכלה שאת, הערביים החלו להתקוטט איש את רעהו בקולות נוראים. עד כי צללו אזנינו לקולם. שסף היאור היה עור איום ונורא, בי על כן מה נקל היה בי תהפך אניתנו. על פניה, אך הורות. לאל עברנו בשלום, ושמה שברנו לנו. רכב אחר לנסוע הלאה. ראשונה עברנו על פני היכל המלך מימין הררך המוקף בחומה בצורה מכל עבריו, ואחרי כן נסענו הלאה בדרך המלך הנטועה בשררות אלונים כשני. עבריה למחסה מחם השמש. המסע בדרך הזה: היה. לנו לעונג נפש תחת אשר כורי הררך בעיר הַלְכוּ עלינו אמים כי הררך רע ומר כאד, אשר על כן דרשו ממנו מחיר רב בער לכתם אתנו. הדרך הזה נעשה לכבוד קיסר עסטערריך אשר נסע לראות את פארי העמודים. ואמנם עד העת ההיא היה הדרך רע מאד, והנוסעים נאלצו לרכוב על חמור במרבר חול תחת חם השמש הבוער כאש.לוהט, אשרות היאור. נראו משני. עברי הדרך כים רחב ירים; לרוח.: הדרך רצו עכברים גדולים הנה והנה. עור לא הגענו לחצי הדרך, והנה המון ערביים מכל עכר ופנה החלו לרוץ אהרינו במהירות נפלאה עד כי השיגונו, יען עוד מכרחק הריחו. ריח נוסעים איירופים. אשר בלי כל ספק ימלאו אמתחותיהם זהב. במרחק חצי וויערסט. מן הפיראמידען ירדנו מן המרכבה ונלך ברגל, והמון ערביים רצים. לפנינו ומאחרינו. אצל הפיראמיד דראשון והגדול מכלם כבר חכה עלינו השייך אשר זאת היא תעודתו מאת המכשלה לשמור על הנוסעים מתגרת יר הערביים. עבדיו אשר עליהם להוליך את הנוסעים אל הפיראמידען פנימה. הערביים. סבונו בדבורים, זה שולח ירו לתת לו באקשיש, וזה יגיש אזה חפץ עתיק קל הערך, האחד הביא לנו קאפפע מן הבית הקרוב, והשני הביא מים בכלי. חרש וכלם צועקים הב הב בקולות נוראים. ער בי המכונו.. אחרי אשר שלכנו להשייך את המחיר אשר דרש בעד האנשים אשר שלח להוליך אותנו פנימה, ורדנו דרך חור גדול לעומק הפיראמיד במדרגות חצובות בסלע והערביים. הולכים לפנינו ונרות ביריהם, וכהם אשר הלכו אחרינו. להחזיק בידינו;. ויהי כאשר כלינו לרדת ענדנו לנוח. בעט, ואחרי בן החלונו. להתנשא מעלה. השלבים החצובים בתוך דאבן הנם חלקים ולא עמוקים, עד כי רק אחרי עבל גדול