-- 21-
ומובאים,. ונתור. את כלן עד באנו א> קץ המערה ואו שבנו. לצאת ביכינה. ע"פ הסימנים אשר עשינו בבואנו אליה, ואז נוכחנו לרעת. ער כמה ישתרלו אחינו יושבי ציון לחקור אחרי קדמוניות אבותינו וער כמהנוכל. להאמין בספוריחם. על המערה הואת יספרו' כי בה. עבר צרקיהו מלך. יהודה. בברחו מפני נבוכדנצר, אפס לפי דעתי אין כל יסור לההגדה הזאת;. לא לפי יצב המערה, יען הוא נם לערבת יריחו; ולא לפי תכונת המערה אשר. בעוני היא איננה עתיקה מאד, יען במנה יחצבו אבנים לבנין ועל כן תתגדל ותתרחב יום יום.
עלינו גם על ראש פסגת הר הותים הנשקף בעבר אחד על פני כל העיר ועם נקל. לראות את: הר בית די עם בית' תפלת אבאר: והחצר,. ומעבר השני. נראה את הירדן בשטוף מימיו לתוך ים המלח.. באנו לקבר הולרה הנביאה אשר לא ראינו בו כל רבר עתיק. ואח"כ הלכנו לראות את הבנינים החרשים אשר תבנה כעת ממשלת רוסיא על המקום אשר עמר לפנים איזה הוכל.(לפי הגרה הוא\היכל הילני. המלכה), בחדד אחד נמצאים ק-רו נוצרים עתיקים וארונות אבן קטנים, ובחדר אחר ראינו חפצים רבים עתיקים באמת אבל מעמים מהם בשרידי ישראל. רצפת. החרר נעשתה במלאכה נפלאה באד מעשי כאזאיק, ועליה פטורי ציצים. ופרחים נחמדים מאד, תבנית ל חי וכל עוף כנףו אשר על כן נוכחתי כי מעשי ירי הוא ולא משרירי בית יהורה.
בהיותי בעיר נודעתי. לראש כהני הרוסים ה' אנטאנין, ומצאתי בו איש מלא רוח חכמה ורעת; הוא יורע איזה שפות א'ירופא, ובמשך כהונתו בירושלים אכף אוצר גרול מרברים עתיקים, וביחוד ספרים כ"י וקרים ומטבעות ישראל עתיקים. ובדרך כלל נהגיתי מאד למצוא בארץ הקרם איש דעת ומלא רות סבלנות כמוהו.
רעי ה' בלום אבה להשאיר לנו איזה חפץ לזכרון היותינו. בירושלים, ויקרא לפאָטאָנראף לחקות את תבונתינו בעמרנו נשענים על קיר היכל ה! ההרוס, ואנכי אספתי המון כט-עות יהודה מימי המכבים ועור איוה. חפצים עתיקים וספרים כ"י וכרומה.
איוה פעמים בקרתי את החכם דר. הערצבערג כשגיח לבית. היתומים אשר יסרו אחינו בני אשבכנז, ומצאתי נעם בחברתו, בי מצאתיו איש מלא חכמה ורעת ויראת ד' היא אוצרו, ואת הנערים יאשר בדרך התורה וההכמה ומי יתן ותמצא יד אחינו. להגדיל אתי בית, היתומים למען יוכלו. לקבל יותר מששה נערים, כי עתה היה הבית הזה לכבוד ולתפארת לאחינו. אם אמנם רות צררוהו הקנאים השוטים ומשחיתים לחשל, יצירי כפי הרבנית. מבריסק ואישה הרב, אשר ככלבים יהמו ויסובבו בעיר הקרש לככםך איש באיש ולהכות ישרים על יושר, אבל הדר. הנכבד לא יחת כחמת הנבלים. האלה והוא יעשה את בעשהו באמונה, וכאב לבנים ידאג. בער היתומים האלה,