תשובת הרב הגאון וכ"ו מוהר"ר אייזיק שוֹר האבד"ק בוקארעשט והמדינה.
לכבוד הרבני השלם מ' יעקב פסנתר ני'!
דבריו, ודברי ידידי הרב המופלג החריף החה"ש כי'. מו"ה מתתי' שמחה ראבענער. ראיתי והי' עלה על לבי למנוע עצמי מלחוות דעי בענין זה: כי מעודי לא לבי הלך אחר ענינים שאין להם סוד בהלכה. אולם כי חזקה עלי מצות ידידי הרב הנ"ל להשיב בזה ולא נעלם ממני ברית אהבתינו הבלתי תלוי בדבר כי אם למעלת נפשו ויקרת רוחו אהבת עולם אהבתיו. ולעשות רצונו חפצתי ואמהר תשובתי בזה אולם בקיצור נמרץ כי לא אוכל להתהלך ברחבה כי אנוכי רפה ידים. ואם מעט הוא כבר אמרו רז"ל אחד המרבה.
א) ע"ד שאלתו על מה שאמרו חז"ל במס' ב"ב דף ט"ז כל מיתה שיש בו גויעה זו הוא מיתתן של צדיקים ולמה באברהם יצחק ויעקב נאמר ויגוע ויאסף אולם. ביוסף וביהושע ב"נ לא נאמר רק וימת ולא כתב בהם ויגוע עכ"ד. הנה גם בנח כתוב וימת אף שׁהאריך ימים הרבה( ובזה נדחה דברי ידידי הרב חנ"ל). וכן בתרח כתיב וימת תרח ותרח עשה תשובה עיין בראשית רבה פרק למ"ד וברשי" פ' לך ובמס' סנהדרין דף ק"ד וברא מזכה אבא ואין להבין למה בישמעאל כתוב ויגוע וימת ויאסף מחמת שעשה תשו' ויש להאריך בזה וצ"ע וכן מצאנו אצל משה כתוב וימת שם משה וכן ואלעזר בן אהרן מת וכן בשמואל. אולם אתמה על ידידי הרב הנ"ל שעיניו משוטטים בכל למה לא ראה דברי הש"ס במס' ע"ז דף כ"ה ע"א מאי ספר הישר אר"ח ב"א אר"י זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישרים שנאמר תמות נפשי מות ישרים ופרשי" שם בלעם מבקש ע"ע שימות מיתה של גויעה כמותן ועיין במוהרש"א שם בח"א.
ומ"ש הרב הנ"ל ויגוע בלי וימת רומזת על מיתה לבד והביא ראי' מדור המבול שכ' ויגוע. אחר המחילה נעלם ממנו דברי התוס' מס' תענית דף ה' ע"ב יעקב אבינו לא מת וכן משמע דכתיב ויגוע ולא כתוב וימת. גם לפי"ד למה כתוב אח"כ כל אשר נשמת חיים כו' וימח כו' אולם לפענ"ד יש לפרש משום