Druckschrift 
Seyfer zikhroynes̀ : oder, Biografishe beshraybung fin di alṭe layṭ ṿos zenin oyfgenemen geṿoren in Buḳaresṭer azil (bate maḥseh li-zeḳenim) fom yahre 1880 biz ende des yahres 1890 / me-et Yaʿaḳov Pesantir ; des seyfer werd ridikirṭ le-koved dem hisṭorishen farayn "Yulyus Barash" tsu Buḳareshṭספר זכרונות : אדער, ביאגראפישע בעשריבונג פין דיא אלטע לײט װאס זענין אױגענעמען געװארען אין בוקארעסטער אזיל (בתי מחסה לזקנים) פאם יאהרע 1880 ביז ענדע דעס יאהרעס 1890 / מאת יעקב פסנתר ; דאס ספר ווערד רידיקירט לכבוד דעס היסטארישען פעראיין "יוליאס באראש" צו בוקארעשט
Seite
53
Einzelbild herunterladen

--

53

-

זינודע כי גויעה היא אפיסת כח והמיתה הוא פירוד הנפש מהגוף והאסף אל עמיו הוא שוב הנפש למחיצת צדיקים ממקום שנלקח ונהנה מזיו השכינה וא"כ זה כוונת הפסוק ויגוע כל בשר היינו שאפס כחם מחמת גודל הפחד ואח"כ כל אשר נשמת חיים כו' מתו פירוד הנפשות והבן ומוטב הי' להרב הנ"ל להביא הפסוק ביהושע כ"ב והוא איש אחד לא גוע בעונו.

ומ"ש הרב הנ"ל וכ"מ בפעם ראשונה אצל אברהם מלת זקן כי' שנאמר ואברהם זקן בא בימים. אתמה מאד על ידידי הרב הנ"ל הלא מקודם עם מ' שנה נכתב אצל אברהם ואדוני זקן דהיינו כמשמעו וזקן בא בימים היינו זקן ויושב בישיבה ע' במס" יומא דף כ"ח ע"ב. גם ידוע דזקנה מאברהם היינו ליבון שער ע' במוהרש"א

בח"א במס' ב"מ.

ועיין במדרש רבה בראשית פ' ס"ב ר"י אמר כל מי שנאמר בו גויעה מת בחולי מעים ובידי משה שם כ' דהיינו שישכב בחולי מעים עשרה או עשרים יום וכדריב"א שדרך חולי מעים שאינם מתים פתאום אלא שוכבים על מטתם בחליים ונופל בם לשון גויעה שנגועו כל יום ויום מעט עד תומם אבל שאר חולי שמת בפ"א ל"ש לשון גויעה אלא מיתה ובזה י"ל הרבה ואכ"מ ועיין במס' כתוּבות דק"ג ע"ב

ב) ומ"ש למה באבות לקחו בניהם חלק בקבורתם וביוסף שהי' לו בנים ובני שלשים לא לקחו חלק בקבורתו או בחניטתו עכ"ד. אתמה מאד על הרב הנ"ל לא ראו עיניו במ"ר במקומו וימת יוסף כו' ר"פ אמר שבטים חנטו אותו הה"ד ויחנטו אותו ויישם בארון במצרים ומי הן ואלה שמות בנ"י. ומה שלא עסקו בו בני יוסף משום דהניחו לו כבודו בגדולים עיין במס' סוטה די"ג גם ידוע דברי רז"ל שם היכן יוסף קבור א"ל ארון של מתכת עשו לו מצרים וקבעוהו בנילוס הנהר כדי שיתברכו מימיו כו' ר"נ אמר בקברניט של מלכים היו קבור וא"כ ניחא שפיר שלא לקחו בניו חלק כי לא הי' אפשר בידם.

( ג) ומ"ש בדוד שמצינו במס' שבת דף למ"ד איפחת דרגא מתותיה אשתיק ונח נפשי. אם מיתתו זאת נחשב למיתת נשיקה עכ"ד הנה כבר ידוע דברי רז"ל במס' מ"ק דף כ"ח ע"א ת"ר מת פתאום( היינו שלא חלה) זו היא מיתה חטופה ומצינו שם ר'ה