25

מעז יצא מתוק

לידי מעשה הלכות השבת לב האבות אל הבנים ולב הבנים אל האבות אשר כפי אשר

בארנו במאמרנו ההוא ובספרנו פרדס חכמת ישראל לתכלית זה נגלה לנו הזהר וקבלת האר"י ע"י גילוי אליהו להשיב לב אבות על בנים. והדברים ארוכים ומבלי להוציא חלק

נבא בריש מלים.

שורש השבת לב האבות מעל הבנים ולב הבנים מעל האבות פרצה בגלוי אך במאה הזאת בעמינו לרגלי אשר חדרה גם בעמינו הקולטורא האירופית ורבים מבנינו טעמו מיפיפיותה של יפת. יסוד הבדוי הקולטירא האירופית על אחותה בת אזיא. הוא למי יותן דין הקדימה והיתרון הכבוד והגדולה אם להאבות והדורות שעברו סיבות הבנים סיבות כל שרשי האמונות והחכמות לתועלת התבל או להבנים והדורות אשר יבואו אשר התחכמו על אבותם ויתחכמו ומתפתחים בחכמות ומדעים ע"פ נסיונות הזמן והנה. אבותינו מחזיקים בכל תוקף ביסוד דברי חכמינו אם הראשונים כמלאכים אנו כבני אדם אין לנו עוד נביאים כבדורות הראשונים גם לא תנאים ואמוראים כו' אבל בנינו אם טעמו מהשכלת אירופא יאמרו עם דברי החכם מכל אדם אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה בני האדם משתלמים ומתפתחים והדברים עתיקים ומובן כי אי אפשר לעשות שלום אימיתי בין האבות להבנים כי ישיבו פניהם אלה אל אלה אם לא כי יודו במקצת אלה לאלה והדבר הזה בידינו הוא ע"י הזהר וכתבי האר"י זלל"ה. במדה אחת יוכרחו האבות המאמינים בחכמה זו וכי גילויה היא דוקא באחרית הימים להודות לבניהם כי כן גזרה רצונו העליון להיות כל דור הולך במדה אחת מתתקן מתפתח ומשתלם על חשבון הדור שקדמו, אבל במדה אחרת יוכרחו הבנים המתאמרים בעמם ותורתם הכתובה להודות כי גם כל דור הולך וחסר מדור שקדמו( יתבארו אי"ה הדברים האלו. במאמר מיוחד) – אם נרצה לפתור באמת ושלום את הרבנות התלמודית וכי תמצא מחדש את חינה אשר אבדה עלינו להזדיין בעזות דקדושה ולגשת אל איזה מפעל גדול כמובן ספרותי" כי אך זה הוא כה הרבנות התלמודי אשר נמנו וגמרו תלמוד גדול שמביא לידי מעשה מפעל כזה אשר יראה לעמינו כי אמנם כאשר נעלה הזמן החדש בכל חכמתו ומעשיו כן זה לעומת זה ישנן בידינו ג"כ פרדס חכמתינו. תיבת נח אשר בה חדשנו הרבה מאוד לאושר עמינו להשיב פשעי יעקב לרפא את המחלות הנפשיות אשר מקרוב נגלו בעמינו חלישות ורזון רעישת עצבים רעידת אברים בגופי נגף נרעלי רעל, והתודה לד' כי חנני לחבר ספרי הפרדס התקוה הישנה" בג"ח הקדמתו נדפס עוד בכנה"ג חלק ג. ד. שהוציא הרב מהרי"ס בשם דבר שנתחדש לפתרון שאלת הרבנות.

|

|

|

ה

אם חפצינו חזק כי הרבנות התלמודית תהי' לברכה בקרב עמינו כימי ההראשנים על הנאמנים בבריתה ומפוזרים בכל כיתות ומפלגות עמנו המתחלקים גם לפי הארצות

והגוים המתגדרים חד על אחיו לתת ידם איש אל אחיו לסול מסלת האמת והשלום בין הקרובים והרחוקים בהילוך נפשם להחליש יצרא דשנאת חנם אשר החריבה בית קדשינו( נתבאר לנו במאמרינו הלאומית הישראלי) כי מצאת כיתות ומפלגות בקרב עמינו נשיאת דגל האחדות איננו חסרון כלל כי אי אפשר כי תהי' דעה אחת ומפלגה אחת בעם שלם ומה גם בעמנו אשר יסוד לאומיותה היא התורה והיא אשר גזרה התחלקות העם לשבטים מיוחדים בחלקי ארץ מיוחדים וחששה התורה בהסבת נחלה משבט לשבט עד כי דורות רבים לא התחתנו זה בזה. ואין דין יובל נוהג אלא בזמן שכל שבט יושב על חלקו המוגבל. וגם לעתיד נבא לנו הנביא כי יתייחסו ישראל מחדש לשבטיהם ולפיהם תחלק הארץ( רמב"ם הלכות מלכים פרק י"ב) אמור בזוהר ויקהל

4