60

אשת חיל

יוכחו לדעת כי האיש אשר באופן לא צדק בא איזה חפץ בידו, לא יניחהו בגלוי על

המקום הזה.

אבל כאשר הניח את הצרור המלא תעלומות על הרצפה, משך עליו, בהלכו הנה והנה בחדרו, בלי חשך את עיניו, והרגיש כי מנוחת נפשו לא תשוב אליו אם ישאר בחדרו לשית עצות בנפשו באין מפריע כדת מה לעשות עם הצרור הזה. הוא לקח את מקלו וכבעו סגר את דלת חדרו אחריו, ועבר את העיר ללכת אל המרחב לחשוב שם את מחשבותיו באין מפריע.

בהעת הזאת לא ידעו עוד הרבה בני אדם מאומה מנחיצת התנועה והאויר הזך המצוה על כל איש אשר רוב עתותיו יעברו עליו בישבו על כסאו, ללכת בכל יום ויום לשאוף רוח צח- כמו בימנו אלה. אולם אף בעל הדמיון הכי לוהט ועשיר לא היה יכול לתאר לעצמו: רב ההולך לשיח בימי החול. מי שראה את הרב עובר בחוצות העיר חשב שהוא עושה את דרכו לרגלי עסקי הקהל. מחוץ לעיר לא פגש איש שטיולו יקשה בעיניו.

באין משבית ומפריע חשב פה את מחשבותיו: אולם שכלו החד והחריף עזבהו עתה ולא יכל למצוא מוצא ממבוכתו, אבל בצעדו כעת על דרך מעוקל ראה ממרחק כומר אחד המתקרב אליו. זה היה ראש בית הנזירים הנודע ריינהאלד. בראותו אותו חלף רעיון אחד כברק במוחו, עתה מצא את הדרך לצאת בה למרחב. , א:" אמר אליו הכומר הטוב הזה הוא אמנם חזון יקר אשר בבואי הביתה ארשום אותו ברשימת מקרי היום. אתה אדוני תלך לשוח? אני חושב כי בכל העשרים שנה שהנני מכיר אותך לא קרה עוד מקרה כזה.* צדקת אדוני, אבל באמת עובדא שאין חזיונה נפרץ בארץ המריצתנו לעשות כזאת. אנכי עוסק כעת בשאלה נכבדה ולא אכיר שום איש שיוכל לפתרה לי באופן יותר טוב ממך, אדוני".

, לצון תחמוד לך, אדוני, הלא חכמתך נודעה בשערים לתהלה, ואיזו שאלה

יכולתי איפא לפתור יותר טוב ממך?*

, השאלה שאני עוסק בה היא שאלה דתית, במקצוע הזה ידיעותי מועטות

מאד, ואתה אדוני הנך בקי נפלא בו.“ , מאד משתוקק אנכי לדעת מה היא השאלה. הלא לא תחפוץ להמיר את

רתך אדוני?“

, לא ולא! אבל חפצתי להתוודה לפניך, ואשאל את פיך אם אפשר ליהודי בכלל להתודה לפניך?* „ הלא לא תלעג לי אתה אדוני תחפוץ להתודה לפני?“ , אני אוכיח לך, אדוני שלא אחמוד לי לצון, האם תתן לי אדוני להתודה לפניך?* « כן, למה לא?

„ האם יוכל היהודי לבטוח בך שתנהוג קדושה בסודות וודיו כמו באחד

מבני־דתך?*

תוכל לבטוח בי בטחון גמור, על דברתי:*