הכונה

61

, זאת לא נחוץ לי, דבריך אדוני נאמנים לי כמעט כשבועה, ומה עלי לעשות

להתודה עד מהרה לפניך?*

אנכי אלך מחר בבקר בשעה מוקדמת אל בית תפלתנו, אז עליך לבא אלי ולשבת על כסא הוודוי, והשאר יעשה בנקל". , אבל הלא תבין אדוני לרעי, כי בהמשמרת העמוסה על שכמי אי אפשר לי לעשות כזאת. מה היו אומרים בני- קהלתי, אם היו רואים את רבם הולך בבקר אל בית תפלתכם להתודה שם? האם אפשר הוא, אדוני, שאתודה מחוץ לבית תפלתכם כמו למשל בביתך הפרטי?* במקרים היוצאים מן הכלל מותר לעשות כזאת, ובאשר גם זה הוא מקרה. מיוחד לא אפקפק למלאות את בקשתך" , ואם לא תשפיע המסבה, כי אתודה בביתך הפרטי, לרע על נהיגת הקדושה

בסודות הוודוי?“

, לא, אף ההשפעה הכי קטנה, ובראותי כי מאד משתוקק הנך לדבר עמי ורוח לבך, על כן אחכה עליך היום בשעה השתים אחר הצהרים. ועתה חיה בשלום:* בדברו הדברים האלה הושיט הכומר הטוב את ידו להרב להפרד ממנו והלך

העירה, בעת אשר הרב טייל עוד רגעים אחדים ואחרי כן שב הביתה. בשעה השתים אחר הצהרים בא הרב אל מעון הכומר ונתקבל ממנו. בסבר

פנים יפות.

, אני מתחיל תיכף להתודה" אמר הרב הנני מוסר לך, אדוני, את הצרור הזה אשר השלך היום לפני הצהרים בעת למדי שעור התלמוד עם תלמידי אל חדרי בלי לדעת מי עשה כזאת. בהצרור הזה רצופים שלשים אלף כסף. הוא נגנב מבי הדואר זה לא כבר, ואבקשך שתאבה להשיבו אל בית המשפט". בתמהון לקח הכומר את הצרור אל ידו בחן ונסה את החותמות ובמצאו אותם

שלמים. אמר!

, למה לא תחפוץ, אדוני, להשיב בעצמך את הכסף?*

כפי שאמרתי לך כבר אדוני, בא הצרור הזה באורח פלא לידי, לא אדע אם הובא אלי מאיש יהודי או נוצרי. הרוכל העני אשר רק עליו מתח בית המשפט את קו החשד בטח לא הביאו אלי, כי אסור זה שבועות אחדים בכלא, אפשר הוא כן איזה נוצרי השליך את הצרור אל חדרי כדי לגולל את האשם על איש יהודי, לוא מסרתי אני בעצמי את הכסף אז הצליח חפצו בידו, ואם תשיבהו אתה אדוני לא יהיה כזאת. ויען כי סודות- הוודוי קדושים הם גם לבית המשפט על כן לא ישאלו אותך באיזה אופן בא הצרור לידך".

, הנך, אדוני באמת איש חכם. אולם דבר אחד שכחת והוא כי נקצב פרס של חמש מאות כסף להאיש המשיב את הצרור. השכר הזה: ינתן לי ואם השבת אתה את הכסף אז קבלתיו. בשים לב לזה אבקשך כעת לגמור בדעתך מה לעשות כי לא אחפוץ להפיק תועלת מטעותך

אדון נכבד! אודות זה לא חשבתי באמת כי לפי חוקי תורתנו אסור לנו לקבל שכר השבת אבידה. על כן לא יכולתי לקבל את הפרס של חמש מאות כסף אם גם החזרתי בעצמי את הכסף אל בית המשפט".