62

אשת חיל

, זה הוא חדש בעיני" ענה הכומר בהשתוממות.

, כזאת יענה לך כל יהודי מרחוב היהודים אם תשאלהו. אבל אם גם מותר היה לקבל את הפרס לא יכולתי לקבלהו בנפש חפצה, כי עוד ביתר שאת היה חושדים את בן- דתי הסובל גם בלי זה הרבה לרגלי משפטים קדומים, לא, לא פעם אחת כי גם עשר פעמים הייתי מוותר על הפרס במקרים כאלה. אבל המסבה הזאת לא תוכל לעצרך, אדוני להשיב את הכסף ולקבל את הפרס בצדק וביושר. , לא אדע באמת על מה אתפלא ביותר על אי אהבת עצמך או על חכמתך הטבת לעשות אדוני". כי גבינות. אולם אני אשוב עוד היום את הכסף ולשום איש לא יודע ממי לקחתיו.

הכומר הטוב שמר את מוצא שפתיו. אחרי עבור שעה אחת היה כבר הצרור בידי פקודי בית המשפט אשר נוכחו עתה לדעת כי אסרו את יעססעל שלא בצדק. שמעון שולח תיכף חפשי לנפשו וימהר הביתה. כל האנשים שפגשוהו בהרחוב ברכוהו וילוהו, והוא הלך והתקרב אל ביתו כמו בתהלוכה בסך.

עד שעה מאוחרה בלילה באו אנשים רבים לבקרו ויביעו את שמחתם כי כבר חפשי הנהו וכי הוא וכל בני הקהלה נקיים מהחשד אשר רבץ עליהם במשך שני

שבועות.

כחצות הלילה נשאר יעססעל בפעם הראשונה בדד עם אשתו, ותספר לו את כל אשר קרה, כאשר גמרה אשת החיל את ספורה ענה שמעון:

, אנכי נותן שבח והודיה לד' שכבר חפשי הנני, וכי כבר כה נענשתי קשה על עוני עד כי אוכל לקוות כי נקי הנני לד' ולאנשים. אולם תודה רבה יאתה לך אשתי היקרה, על אשר לא השכנת באהלי עולה. כאשר שבתי הביתה וכל אנשי הקהלה ברכוני- אז לא ידעתי עוד בברור אם החזרת את הכסף- חרפה שברה כמעט את לבי. אבל איך שעלה בידי הרב להשיב את הכסף בלי שיהשד יהודי חירה היא לי.*

אחר

, איך שיהיה שסעה אותו אשתו בדברים עליך ללכת בעצמך אל הרב להצדיק לפניו את מעשו ולהודות לו; יוכל היות כי יודע לך איזה דבר נכבד בנידון זה. בשעה העשירית בבקר תלך אליו ואז לא תפריעהו בודאי ממעשיו". ביום המחר הלך יעססעל בשעה הקבועה אל הרב, אשר ברכהו לרגלי צאתו מאפלה לאורה. כאשר חפץ יעססעל לספר להרב את כל המקרה, דפקו על הדלת ולתמוהנם הגדול נכנס החדרה ראש בית הנזירים ריינהאלד.

, עלי היה החל הכומר הטוב לדבר לבקרך, באשר גם אתה בקרתני, אולם אינני מביא לך סך גדול כזה, שאתה הבאת לי אדוני, ואת חמש מאות הכסף שקבלתי זה עתה אני מביא אליך באשר בצדק ובמשפט רק שלך הם".

, אדון נכבד" ענה הרב המעשה הנהדר הזה ישים עטרת תפארת על נפשך הזה, אבל כפי שאמרתי לך". כבר לא אקח את הכסף, שמעון אמר הרב: והסב את פניו אל יעססעל המותר ליהודי לקבל שכר השבת אבידה? אבל טרם הספיק יעססעל- אשר ידע כבר עתה מכל הנעשה- לענות

אמר הכומר:

, האם זה הוא האיש העני והאומלל אשר בטעות נחשד משך עת רבה כזו?*