Print 
Masaʿ be-ʾerets ha-ḳedem : u-moreh derekh le-khol ha-nosʿim la-ʾarets ha-ḳedoshah u-Mitsrayim ; ṿe-nilṿeh elaṿ tavnit ha-piramiden ṿe-ha-sfinḳs / me-et ha-noseʿa Efrayim Dainard
Place and Date of Creation
Page
15
Turn right 90°Turn left 90°
  
  
  
  
  
 
Download single image

ה-- ­

ו

חם האויר. בעיר הזאת איננו גדול מאח כאשר הוא בפנים הארץ, יען העיר פתוחה לרוח.הים המקרר את האויר, כי על כן לא כבד הוא' מנשוא גם לאיש איירופי אשר לא המכין בו.

בעיר הזאת פגנשנו איש יהודי צעיר לימים אשר עבד בצבא רוסיא.

בראשית המלחמה בתוגרמה בשנת 1877. והוא יליר. עיר. קטנה בליטא, אשר לא ידע שפת רוסיא כנהוג. וכאשר נשלה למערכת המלחמה, עבד בגדוד הרוכבים. וגם בלעדי אגיד יבין כל איש כי ירע לרכוב על סוס לא יותר מאשר ידע שפת הארץ. ויהי ברכבו פעם אחת בלוית אנשי חיל, החל כוסו לרוץ מהרה, ויסר מן הררך, והוא לא יכל לעצור מרוצתו, ער אשר נפל מעל הסוס, והסום ברח לנפש, והוא עמר משומם ולא ידע מה

לעשות, כי ירא לשוב לגדודו והכום אין אתו, וימלך עליו לבו להתנפל אל|

מחנה התוגרמים. אמר ועשה, ועתה הנהו עובר עבורת פרך בער ככר לחם, ורוב הימים אשר אין לו עבודה יגוע ברעבו כנהוג בכל תפוצות ישראל. לבי נקרע לגזרים לראות איש צעיר לימים, מלא כח עלומים, בוכה ומתורה כי מוב טוב היה לו לעבור בצבא מהיות נע ונד נקשה ורעב ללחם על אדמת זרים וללון ברחובות קריה, ולופא פחר ענש המשפט, בי עתה שב בשמחת בל לבב לעבוד בצבא רומיא. דברי האיש, אשר ראינו כי אמת יהגה חכו, נגעו עד לבנו, ונתן לו להרויח איזה שקלי כסף. אכן מקרה כזה יעיד כמאה עדים כי לא מחכמה יעשו צעירי עמנו, הממלטים את נפשם מעבודת הצבא, והנם צפוים. למות. ברעב בארץ נכריה. ואם בארץ מצרים העשירה לא יובל איש צעיר לשבוע לחם מעמל כפיו, מה יעשה אפוא איש כזה הממלט את נפשו לאשכנז, צרפת ובריטניא, אשר גם בלערו רבבות ידים מבקשות עבודה ולא תמצאנה. מוסר תוכחה הוא אשר לא למותר הוא לרעת לצעירי בנו ציון; והמקרה הוה אמנם לא אחר הוא, כי עוד רבים כאלה פגשתי על דרכי. בחוצות ברלין ופאריז.

מלך מצרים. היושב תמיר בקאירא בירת ממלכתו, ישב או באלכסנדריא כדרכו לשבת בקץ כל קיץ שנים שלשה חרשים בהיכלו שם, לרחוץ במי הים ולהתקרר בגן הקיץ אשר לו כחוץ לעיר.. ביום הראשון זי תשרי ראינוהו כמה פעמים בנסעו במרכבה פתוחה דרך רחו.ות העיר בכל חצי שעה כמעט בלוית אחר משריו ושני ערביים לבושי מכלול בטעם יופי בני ערב, רצו לפני המרכבה וביד כל אחד מקל ארוך שוח בששר. בצבעים. שונים. ולא נפלאתי. עור בראותי את הרצים האלה, אשר ירוצו ולא ייעפו בל היום, אחרי אשר. כבר. הככנתי לראות מרוצת מנהלי החמורים יומם ולילה. אשר כשחוק הוא. להם. ויותר נפלאתי כי אין איש שם לבו לראות את מושל הארץ לכבדדו. ואין כל שוטר או פקיר. ברחוב. להשגית לבל עשי אי כדרים. ואולי כבר דגיעו. יושבי נצרים להשכלת יושבי מערב איירופא אשר יחשבו כבר דברים כאלה אך לכותר. מי יורע?

יי יי