14
שנים האחרונות. והמגל הזה הביאו אתם מארצם לשית קציר לקשר יהודה וישראל גם על אדמת חם, אשר רבים מהם התישבו בה לרגלי שפת ארצם — איטלקית המדברת בכל ארץ מצרים. מספר בני ישראל בעיר הזאת כחמשה אלף משפחות( בערך 25.000 נפש אדם), ולהם בית חולים מיוחד על ככר נחמד בקצה העיר. מלבד איזה משפחות יהודי רוסיא, פולין ורומניא אשר באו לגור הנה זה לא כביר. לבני ישראל בעיר הזאת איזה בתי כנסיות יפים, וביחוד נפלא מאד יפי ההיכל החדש אשר בנו לאביר יעקב על מקום ביהכ"נס הישן הנקרא בפיהם בשם בית הכנסת של אליהו הנביא." הבית הזה נבנה מאבנים לבנות ומוצקות. הקיר הראשון אל המבוא הוא מאבן שיש- לבן ומצופה בציצים ופרחים מעשי חרש חכם; גם השלבים והאולמות ורצפת הבית נעשו מאבני שיש. גודל הבית כגודל ביהכ"נס הגדול ברחוב וויקטאריע בפאריז, ועומד בלב גן גדול ויפה מאד המעלף בכל עצי פרי חמד לגאון ולתפארת. אחרי הבית הזה ימנה ביהכ"נס השני אשר בנה הבאראן יעקב ביי על חשבונו, אשר גם הוא לא נופל כמעט מן הראשון. באחד הימים לקחתי אתי מורה דרך יהודי ושני חמורים לרכוב, ויצאנו מחוץ לעיר לראות את העמוד הנפלא הנודע בשם עמוד פאמפיוס," ובאמת לא שוא יפליאוהו כל הנוסעים. העמוד הזה נחצב מאבן גראניט אדומה וחזקה מאד. כנו הוא מרובע, היקפו שלשים אמה באמת רוסיא וגבהו חמש עשרה אמות. ועל הַכֵן הנורא הזה או עומד פאר עמוד עגול הנעשה מאבן אחת, יותר נכון באמצע הכן הזה- גבהו מאה וחמש עשרה רגל. מתחת לְהַכֵן בעומק האדמה נמצא מקום פתוח ובו עומדת אבן גראנים השקועה עמוק בארץ – אשר לפי דעתי הוא הוא קצה פאר העמוד החודר דרך הכן המרבע ועל האבן ההיא ראיתי מכתב פתוחי חותם בכתב החרטומים. וגם על הכן מבחוץ מצאתי כתיבה בכתב ושפת יון, אשר אנכי נותן אותה לפני הקורא:
TESTORSLTFTHY ALESANDREI
ועוד איזה אותות אשר לא יכלתי להכירם כי נמחקו. רוב סהר העיר הוא בידי ילידי איירופא, והערביים מושלי הארץ הנם רק עבדים להם, העובדים עבודת פרך בבית ובשדה, במחיר מצער מאר, אשר לא יספיק להם גם ללחם חקם, בעוד אשר האיירופים מתענגים על רוב טוב ומשמני הארץ יאכלו,
מצב ההשכלה בארץ הזאת בכלל, ובעיר הזאת בפרט, נעלה מאד על מצבה בתוגרמה ורוסיא. עד כי גם רבים מבני ערב כבר השכילו כבני איירופא. ומה גם הנעגרים השחורים, אשר ישכילו מהרה בכל חפץ לבם, עד כי מסכנת הדרכים ואי הסדרים, אשר ספרו לנו הנוסעים עד היום, אין כל זכר להם כעת.