22­

למצוא מנוחה כמעט. אך למרות חפצי לא יכלתי לתת לעפעפי תנומה עד השעה השניה אחרי חצי הלילה, אף כי חבלי שנה נפלו על עיני, יען המון רגשותי הרתיחו דמי עורקי בקרבי כסיר נפוח. ונלוה לזה חם האויר אשר עלה אז גם בלילה עד 24 מעלות, והזבובים המכאיבים הנושכים עד מות והפשפשים הרבים אשר מצאו ארץ מולדת בטוחה במצרים, כל אלה הועילו להותי עד כי נאלצתי לעזוב את הדרי ויצאתי לשכב על מרום הגג תחת כפת השמים אשר שמה לא גדול החם כבחדרי המלון, וכה שכבתי זמן רב והתענגתי על מראה פני השמים הנפלא מאוד בארצות החמות עד אשר נסגרו

עפעפי. ואישן.

בעיר הזאת קניתי איזה חפצים עתיקים ומטבעות מלכי קדם אשר מחירם יקר מאוד לרגלי הנוסעים הרבים, וביחוד הבריטנים אשר ישלמו בעד כל חפץ קל הערך פי שנים מערכו. אלילי מצרים הקדמונים מחירם יקר פה מבאיירופא. בעד כל חנוט ידרשו מחיר גדול לא יאמן כי יספר, ופעם אחת הלכתי לקנות גוף שלם וחנוט, ואז נוכחתי כי שקר יספרו רבים כי החנוטים נתקשו ויהיו לאבן; כי אמנם הגו נשאר שלם אבל לא קשה כאבן, ונקל היה לשבור אצבע או כף יד ממנו בלי כל עמל. החנוט היה אשה צעירה לימים לבושה בד דק אשר דבק לבשרה כמו בזפת. מחזה מחריד לב וגעל נפש יחדו הוא מראה המון העורים וחולי עינים בעיר הזאת, אשר יפגשם האורח על כל מדרך כף רגל, ומספרם עולה לרבבות, עד כי לפי השערתי הנם החלק השלישי מכל הערביים יושבי העיר יען רוב החולים והעורים הנם מהם, בעוד אשר החולים והעורים מילידי איירופא מעטים מאד בערך, הסבה לזה הוא בלי ספק הם האויר וערבות החול אשר שמה יעבדו עבורתם ביום נגד השמש הבוער כתנור על ראשיהם. היום אשר עמדנו הכן לעזוב את העיר והארץ הזאת הגיע. רגשות מאליפות רגשות עצב ונחם יחדו עלו על לבי. נפשי עגמה עלי מאוד להפרד מהרה מן הארץ הזאת, אשר בה קשורים אלפי זכרונות אבותינו, ימי היותם לגוי וימי ענים הנורא, יום בואם אליה, בראש אבינו יעקב, במתי מעט ויום צאתם ממנה בחפזה בראש שני מיליאן אנשים ונשים וטף. כל עץ ואבן אשר ראו עיני הזכירוני כי אולי על המקום הזה עמדו רגלי אבותינו דאמללים ובצקון לחש שפכו שיה לאלהי ישראל לחלצם ממצוקותיהם. כל גל עפר נדמה לי כקבר אחד מאבותינו הנדכאים. בכל קיר בית ישן והרוס חשבתי למצוא שבר יד או רגל עוללי טפוחים אשר השקיעו האכזרים הקדמונים בקירות החומות, בפני כל אחד מילידי הארץ דמיתי לראות נין ונכד להמצרים הקדמונים. אף כי בלי כל ספק לא נשאר מהם כל שם ושאר!), ולולי החפש אשר ראיתי בכל ענפי חיי האדם, כי עתה הייתי נכון 1) אם הקאפטים המה באמת יוצאי ירך המצרים הקדמונים עוד לא נודע

אל נכון.