Druckschrift 
Masaʿ be-ʾerets ha-ḳedem : u-moreh derekh le-khol ha-nosʿim la-ʾarets ha-ḳedoshah u-Mitsrayim ; ṿe-nilṿeh elaṿ tavnit ha-piramiden ṿe-ha-sfinḳs / me-et ha-noseʿa Efrayim Dainard
Seite
21
Einzelbild herunterladen

הבטחתנו. אחרי. עמל רב יצאנו מן הפיראמירע. הזאת ונלך לראות גם את האחרות העומרות קרובות אצלה רק קטנות. ממנה, ואחרי אשר ראינו כי לא יצטינו במאומה לא הלכנו. עוד לראות את אלה אשר ראינו ברק| איזה

וויערסט. בתוך מדבר החול, ונלך לראות רק את יה הגדול ל השכר בערבת חול בכרחק ארבע מאות. צעדים מן הפיראמידע. הגדולה.. הספינקס

הנורא הזה נעשה מאבן אחת גדולה ונוראה לתמהון 3 הרואה, ארכו 42 רגל ורחבו 19, ובהיקפו 108, אפס ברור הדבר כי היה ארוך ורחב יותר טרם נשחת ונשבר במקומות רבים. אהרי כן הלכנו לנוח מעט מחם השמש הבוער על ראשנו תחת צל העץ הנודע בשם ,עץ מרים," אשר עליו יספרו הנוצרים והערביים כי תחתיו ישבה אם ישוע הנוצרי בברחה מפני ויודפיה,

לפנות ערב ישבנו על המרכבה לשוב העירה, אחרי אשר נאלגנו לקנות מיד הערביים כל החפצים קלי הערך אשר לא מצאתי חפץ במו, אמרתי אולי ירפו ממנו, אם לא ישאר עור בידם דבר מה למכור, 4 טעיתי בחשבוני, בי לא נתנונו ללכת או לנסוע גם אחרי אשר חלקנו להם כסף עשרת מונים חנם. ואף גם אחרי אשר ישבנו במרכבה| החלו לרדוף אחרינו בקולות נוראים: הב! הב! וכן רצו אחרי המרכבת כשלשה וויערסט, ובבל 2 השלכנו להם אגורות נחשת ולחם, ובמשך שעה וחצי שבנו אל העיר, וגפעם הואת נסענו על גשר. הברזל, הנפלא-- הנעשה על היאור נילום-- אשר יוכל להתחרות את הגשרים היותר יפים באיירופא.. כל הררך לא יכלתי דבר כאומה לרגלי המון רגשותי ועליצות נפשי בזכרי כי היום הזה יום יקר לי בימי. חיי, אשר בו נמלאה. תשוקתי הגרולה לראות את הענקים האלה, מצבות דורות כדומים, אשר לפי דברי המסורה נבנו בירי אבותינו בימי קדם. ואף כי ירעתי כי המסורה הזאת ערפל חתולתה, וני מסתפק מאד באמתתה, בכל זאת הייתי. בעיני כבן ההולך לבקר קברי אבותיו בארץ רחוקה. המון רגשותי התרוצצו יחד ברג בלי משפט וחשבון ער בי לא ידעתי נפשי. שכחתי את בני ביתי אשר עזבתי, שכחתי איפוא אנכי עתה; שבחתי את כל התבל ומלואה, וכל עשתונותי היו מלאות רק מכל המראות והחזיונות. הנוראים והיקרים אשר חזו עיני ביום ההיא, ורק אחרי עבור הבהלה הראשונה הרגשתי שמחה בלבי, כי במעם ל מל הצליח לי לראות את אשר ראו נוסעים רבים אשר קרמונן רק אחרי עמל רב וחרף נפש למות, ושמחתי בי מוף סוף האירה ההשכלה גם על מחשבי הארץ הזאת. וכן. לא הרגשתי מאומה עד בואנו אל התחנה הטעלעגראפית אשר להבריטנים בלב העיר אשר שמה הוריע רעי ה' בלום על ירי טעלעגראממא לקערץ כי שלום לנו.

הלילה פרש כנפיו השחורות על פני כל היקום. ואנרנו עיפים ויגעים מעמל היום, שבנו אל מליננו לנוח. שכבתי על שבי כהלום יין בתקותי