0
לנוס מצפת מתגרת יד הרבנים והממונים אשר עלו כשואה על ביתו ויגזלו ממנו את כל אשר לו וישאירו אחריהם רק ארבעה קירות ריקים, ואת אשתו לקחו ממנו וישלחוה. להוריה באיירופא ביד חזקה. האיש הזה הוא אחר. מתללו הרבנים בצפת, הנזכר בהשחר חוב' ב' שנה זו, והנה אחרי כל אלה אל וחשוב הקורא כי יודע הוא את כל הנעשה על אדמת ישראל, חלילה! ברור. הדבר כנכון היום כי עוד כאה ספרים כאלה(ארץ צבי) לא ילו לספר את ב תיעבית הרוצחים הקרושים בארץ יהודה, והסבה לכל השערוריות. הנעשות שמה היא רק החלוקה הארורה, אשר מנפש ער בשר תכלה ביושבי ארץ הקדושה. וזאת לרעת כי רוב היהודים בטבריה, צפת וחברון הנם חסירים מכתות שונות, אשר בל כת תתהלל באלילה ורבה. הקדוש כי אין כמהו בכל הארץ,. וכל הקדושים זולתו אך פסילי עץ ואבן המה, ובארץ הזאת אשר אין לה כל משפט ממלכה. וממשלה, ואיש את רעהו יבלע חיים ודמים אין לו, נקל לרעת כי פה מצאו החסידים כר נרחב להתהולל ולהשתנע כאות נפשם, וביחוד בצפת, אשר מספר תושביה היהודים שוה הוא כמעט למספר היהודים. בירושלים, שמה תגדל רעתם עד אין קץ. ואם אמנם לא הייתי בצפת, אבל די לי לשפוט מזאת אשר ראיתי מאחיהם. החסירים בחברון בערב יום הששי הלכתי. להתפלל בלוית. המשכיל. הגביר ה' בלום מקערטש והמשכיל ה' פייביש. לילענבלום לבית תפלתם. בית התפלה הוא בחדר מעון משפחה אחת קטן ודל, אשר על זאת אספו רבבות אלפי כסף באיירופא ומשולחים הלכו לכל קצוי תבל להצליחם אם רק יזילו. זהב מכיסם לתכלית בנין ביהכנים בעיר הקדושה חברון אשר שם תנוחנה עצמות אבותינו הקדושים אברהם וצחק ויעקב במערת הבכפלה, וזה הוא בית התפלה אשר בנו. אם אמנם כבר עמד הבית הקטן הזה על תלו זה שנים רבות, ורק בעד הרבבות אשר אסף המשֶלח נדב בטובו חדר אחד להתפלל בו, אף כי הוא ובני ביתו יגורו בו. באמצע התפלה יצאו אנשים רבים לחדר הקרוב אל חדר התפלה, הוא. הרר המשכב לבעל הבית, ויחלו לריב איש את רעהו בחזקה על דבר ענין הנוגע לכסף. וכה רבו עד אשר כלו. להתפלל.. ובעוד. אנרנו משתוממים לראות כי הסידים קדושים במקום קרוש ובעיר קרושה, אין אלהים בל מזמותם, להתפלל בעת התפלה, וחנה איש צעיר לימים. כבן חמש עשרה שנה אחו בזקן איש שיבה וניהו הנה והנה בשחוק פרוע, וכה אמר אלוו: והאם מצאה האשה הצעירה הזאת, העומדת פתח הבות, חן בעיניך? הגירה לי וארבר בך נכברות באזניה ער אשר תהיה לך לאשה." דמי רתחו. בקרבי לראות עזות נמרצה כזאת, ואשאל אורות. האיש הזקן מי הוא? והנה הְֶר לי כי זה הוא הגביר הגכבד הנורע ר' בנימין חלפן מווילקאמיר, אשר בא הנה זה לא כביר אחרי אשר נשרף ביתו וכל בשנת תרליח,, אשר אז עלתה כל העיר על מוקדה, ואחרי כן מתה עליו אשתו ובנו היקר, ער אשר נשאר כערער בערבה, כי על כן חשב למצוא תנחומות לנפשו הנהלאה
,מ06סאהת 00602 הפפאזר- 3