פן יתאחדו הגרים הבאים מחדש את הנבלים היושבים שם מאז ומקדם, ואו
תגדלנה עוד השערוריות. ואמנם מחוג מבטה, וביחוד יען בי לא תדע את אחינו ברוסיא יוכל להיות כי תצדק במעשיה בעיניה. בי לוא ירעה עד כמה נמאסו הבטלנים ומחרחרי הריב הממונים והקדושים בעיני בני רוסיא וער כמה ישתדלו הגרים הגולים להתרחק מהם ומהמונם כי עתה לא עמדה מנגד בלי כל ספק. ואולי עזרה עוד על ירנו ועור זאת נחוץ היה לה לרעת כי כל אלה המתאמצים כעת לבנות קולוניות ולקומם הריסות ארץ אבותם המה כלם אנשים צעירים לימים מבני דור החדש מלאי כח עלומים, הנכונים לעבוד עבורת פרך בבית ובשרדה וכל עמל ותלאה לא יעצרו כה להניאם בחפצם. ואנשים כאלה יברחו כמטחוי קשת מאת הבטלנים באה"ק. אך גם
זאת מוםבם ומקובל בפי כל הגולים, כי נכונים המה לקבל באגורתם את
אלה מבני ציון הישרים בלבותם אשר יאבו לצאת מאפוטרופסות| הרבנים והממונים ולהתאחר אתם למען הגדיל מספר אנשים מועילים לחברת. המרינה ולגרוע מספר הבטלנים המחכים אל המן אשר ורד להם מן השמים בי על
כן בזאת חטאה החברה כ"ח חטאת לא נוכל כפרה כי לא שלחה אנשים להתיעץ את הכמי ישראל ברוסיא או עליה היה לררוש אנשים מקרבנו לבוא לפאריז, למען תשמע חות דעתנו והיא לא כן עשתה לרדאבון לבנו. החברה
ראתר: איזה אנשים מהמון דלת עם הארץ אשר ברחו מרוסיא ויתישבו. בפאריו
והאנשים האלה אמנם פרועים לשמצה כאד ומהם שפטה על כל המון בית
ישראל ברוסיא בי על כן חשבה למותר לבוא בברית את אנשים כאלה
ותחשוב זאת לה לצרקה כי תשלחם לאמעריקא ואיך שיהיה הלא ימצאו לחמם
גם שכה ואף אם לא ימצאו הלא לא היא ילרה את כל העם הזה כי תשאהו
בחיקה ולראוג למענו לעולם. אפם קץ הדבר הראה לה לדעת כי טעתה
בחשבונה ועותה הישרה. מכל המון הגולים נמצאו רק איזה אנשים מתלמידי
האוניווערזיטאָם אשר היתה להם איזה מטרה בנסעם לאמעריקא. ורבם ככלם
היו מהמון עם הארץ אשר קאה אותם הארץ. וכמעט לא נשמע בכל מלא
רוחב ארצנו בי נסע איזה איש נבבד לאמעריקא, תחת אשר הנוסעים לאה"ק
היו רבם ככלם אנשים ישרים ונכבדים, בהם משכילים ונבונים עשירים
ונכבדי קריות. והאות הזה טוב הוא כאלפי מחאות אשר נשלחו אל הוער לחכי"ח. בפאריז בי אין איש נכבד אשר הלך בעצתם לאמעריקא. והחברה בראותה בי נגרע כבודה בעיני כל ישרי לב ברוסיא עשתה כל אשר בכרה להתנגד לנו-ותשלת ציריה, והמה עשו מעשים אשר לא יעשו למרות עיני כל העם וקארל נעטטער היה הרוה בכל אופני. הנהגת החברה. ובזה
הראתה לנו לדעת כי כבהמות נחשבנו בעיניה. ואני. בתו
נחשבנר בעיניה, בתוך עמי אנכי יושב ויורע מחשבותם, צר לי מאד להשמיע באזני. בני החבורה כי את כל האנשים הישרים ברוסיא האוחבים עמם באמת, הקימותם לאוינים לכם תחת אשר
שמכם היה לברכה בפיהם עד היום ומה בצע לבם אם תמשכו אחריבם עור