וגדולות עומדות אחר כתלנו אשר רק אלה אשר עינים להם ולא יראו את האיד הנכון לצלענו אומרים לנו שלום שלום ואין שלום, בעזר אשר האיש אשר עיניו בראשו ולא יחפוץ להונות את עצמו, יודה כי עומדים אנחנו בעת על עברי פי פחת לרגלי השאלה הלאמית אשר התעוררה ברב כח בין כל עמי אירופא. ואם לא נתאמץ לקדם את פני הרעה בעוד מועד, תבואנו חלילה שיאת פתאום לא נדע שחרה. ואז נאלץ לנוס כפליטי חרב בבהלה וחפזון עור הפעם כאשר היה בשנות תרמ'"א ותרמיב. והמונים המונים מאחינו אשר לא ידעו אנה ינוסו. לעזרה הביאו עליהם אסון נורא, כאלה אשר נשארו באַמעריקא, וכן אלה אשר שבו משם בפחי נפש, והנסיון המר הזה יורה לנו מה לעשות לימים יוצרו לבל נשנה עור הפעם.
ועתה אליכם צעירי בני ישראל. אליכם בני הדור החדש וביחור הלמירי בתי מררש לחכמות שונות אשר כפיכם עור לא נגואלו במסחר וקנין-- אשר יקחו לב בעליו עם רוחו וכבודו גם יחד-- אליכם אשר כבוד איש בכלל וכבוד עמנו בפרט יקר לכם. עליכם החובה והמצוה להיות כצבא החלוץ לבני ישראל. אתם אשר אין עוד עליכם עול אשה ובנים וכל רגשותיכם קדושים להיות אנשים מועילים לחברה ולמרינה, עתה הנכם רואים כי תקיא אתכם הארץ אשר הקדשתם לה כל כשרונותיכם ודמי עלומיכם. כי על כן נסו נא להקדיש עתכם ורגשותיכם בער עככם האמלל השקוע ביון עבדות ותראו כי שמכם ישאר חרות על לוח דברי הימים לבני ישראל לכבוד ולתפארת, זכרו נא כי נפל לכם חבל בנעימים להניח אבן הפנה לוסוד אושר ישראל. ובלי ספק יכצאו בינינו. יחירי סגלה אשר כבור ישראל ואשרו יקר להם מכספם והמה יתמכו בידכם בכסף ובעצה לתכלית הקרושה. הזאת. וכראות כל בית ישראל בי עמלכם לא עלה בתהו, ינהרו אליכם מכל עבר ופנה. ולא יאמר עוד עליכם ,בנים זרים לעמם ולאמם." כי אם זרע ברך ד'. כי יתברכו בכם כל בית ישראל, ויודו לכם לעולם כל אוהבי כבור עמם באכת, ובתוכם גם אני הצעיר
המחבר