ושט ופרוש שם רש"י ז'ל כציפורי בפי הושט כחבל שיש בו קשר ויוצא בקושי מן התורן. פיטורי חבל שקושרין שתי ספינות ביחד.
ג) מדרש רבה ויקרא פרשה ד' ר' ברכיה ור' קרציפא בשם
יוחנן אמרין כפיטורין היוצאין מן הושט, ו'ר חנינא אמר כציפורן ( צ"ל בציפורי כמו במ'ס מ'ק) היוצא מן הושט. ויין מתנות כהונה שם שמביא פרש"י ממ'ס ברכות( בלשון אחרת ממה שנמצאה ברש"י שם שהבאתי למעלה) וז'ל חבל שיש בו קשר ורוצים למשכו חור קטן שאינו נמשך אלא בדוחק גדול.
ד) מדרש רבה קהלת פסוק ואלו חיה אלף שנים. כיצד הוצאת הנפש? ר' יוחנן אמר כקפיטורין( צ'ל כפיטורי) מתוך הושט ר' חנינא אמר ציפורן צ"ל ג'כ בציפורי מתוך הושט וגם שם פירוש המפריש פיטורי: חבל ה) מדרש תנחומא פ' מקיץ, דאמר ר' ישמעאל אין לך קשה מיציאת הנפש האיך יוצאה? ר' יוחנן אמר כקפיטורין צריך ג"כ להיות כפיטורי) ויצאה מתוך הושט, כך הנפש יוצאה מן הגוף רבי חנינא אמר כציפורן( צ'ל בציפורי, בתוך הושט. והמפרש שם פירוש. כקפיטורין פירוש חבל שיש בו קשר ורוצים למשוך אותו דרך חור קטן של תורן הספינה שאינה נמשך אלא בדוחק. כציפורין פי סיב של דקל שסותמין בו נקב הספינה וכשמכניסין אותו בנקב
של הספינה שדומה לושט קולו הולך וחזק מאוד. ו) בעל הערוך מחלק המלה הזאת לשתי מלות פי־טורי ומפרש אותה ג'כ חבל, וכן המלה ציפורי ג'כ בפתרון הבל( עין ערוך ערך פי־טורי וערך ציפורי) ז) וכן החכם ר' יוסף שענהאף בספרו המשביר או ערוך החדש ערך פיטורי מפרש פיטורי: חבל- נפנה עתה אל דברי המפרשים אשר פירשו המלה פטורי צצים. יען כי התרגום ממלת חבל וממלת מיתר הוא אטון, כמו וחבלים בראשנו( מלכים, א', כ' ל"א) ותורגם ואטונין ברישנא. והיא ג"כ לשון מקרא אטון מצרים עיין ערוך ערך אטון) ומיתרי( במדבר ג' כ'ו) ותרגם אנקלוס ג'כ אטונוהי( עין מחברה הערוך ל"ר שלמה פרחון ערך אטין) וכן המלה פטורי ציצים הנמצא ד' פעמים במלכים א' ו' בהפסיקים יח. כט, לב. לה, ותורגם בכל פעם ואטונין שׁוֹשׁנין ולכן מביא רש"י ז"ל שם בראשונה פירוש מלת פטורי כתרגומו אטונין' והוא חבל בלשון מקרא. עם כל זה לא הניח רש"י להביא