וגם בעת שקברוהו בשכם זכה וקברו אותו כ ל י ש ר א ל. ולא רק בניו. כי אמרו כאשר כבודו בגדולים( משה רבינו) יותר מבקטנים( בניו) כן כבודו להקבר במרובין( כל ישׂראל). יותר מבמועטין( בניו). וע"ד אשר לא נאמר שכיבה ביהושע בן נון כבר הוריתי למעלה לאשר לא נשארו בנים אחריו. ואשר אצלו לא נאמר הספד ובכיה כמו שנאמר במשה? אמת הדבר כי לא הספידוהו ב"י כי לא אהבו אותו העם כאשר אהבו את משה. כמו שנאמר בילקוט פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה. זקנים שבדור אמרו אוי לאותו בושה וכלימה. וכן התרעמו עליו לאשר נשתכחו ממנו הרבה הלכות בימי אבלו של משה. כדאיתא במס' תמורה דף ט"ו וכאשר באו לפניו לדרוש מאתו. הדין לא ידע מה להשיבם. וזה הי' ענשו לאשר משה אמר לו קודם פטירתו שאל ממני כל הספקות שיש לך והשיבו יהושע הלא כתבת בתורה שלא משתי מתוך האהל וא"כ מה תדע את אשר לא אדע. ואז נחלש דעתו של משה ועי"; נשתכחו ממנו כל ההלכות הנ"ל. וכאשר בא אח"כ ובקש מהקב"ה שיורה לו הדינים שנתעלמו ממנו השיבו פ"א נתתי תורה ולא שתי פעמים. א"ל א"כ מה אעשה נגד העם? לך וטורדן במלחמה השיבו הקב"ה. והנה העם לא מרו את פיו אבל בלבם לא יכלו לאהבו כמשה. וכן יהושע נתעצל בכבישת הארץ ולא כבש רק עבור ב' שבטים וחצי. לכן התעצלו גם הם בהספידו. ואמנם הקב"ה כעס עליהם על מה שלא הספידוהו עד שבקש להפוך את ההר געש עליהם כמבואר במס' שבת דף
ק'ה ע"ב.
ועתה הנני להשיב על כלל דבריך שכתבת שמיתה פתאומית הנקראת אפאפלעקסיע היא מיתת נשיקה. וכן על הפרט שפרטת עשׂרה אנשים שמתו מיתת נשיקה.— ע"ז אשאלך ראשית. אם מיתה כמו שמתה שרה נקראה נשיקה, מיתה המיוחסת רק לצדיקים הלא הננו רואים כמה רשעים שמתו ע"ז האופן, וכן קללת המון עם לאמר, עס זאל איהם איין שלאג טרעפען* האם יקללו את שונאיהם שימותו במיתת צדיקים מיתת נשיקה.?— גם איך יתכן לפי הכלל שלך לומר על יעקב אבינו שמת בנשיקה הלא הוא היה חולי לפני מותו כמ"ש הנה אביך חולה וציוה את בניו וברך אותם?