גם מאין תדע לומר אשר יהושע בן נון מת בנשיקה? גם בדבר") דוד המלך לא קלעת אל האמת כי בשום אופן לא נוכל לומר שמת בנשיקה כי נשיקה פירש הש"ס מיתה שלא ע"י מלאך המות- ( ואל תבקש בזה לומר כדרך המתחכמים כי אינו נראה בעניך פי'ה השים על מלת נשיקה ואבחר לך באור אחר אבל עליך לדעת. כי השם הזה מיתת נשיקה המציא רק התלמוד ולכן אין לך בזה רק כפי מה שפירשו הם. וד"ל.- ודוד המלך מת ע"י מלאך המות כדאיתא במס' שבת דף למד. ובמס' ב"ב דף י"ז ע"א כמעט מבואר בפירוש אשר דוד לא מת במיתת נשיקה.— לכן הנני לבאר בזה כל שמות מיתה הנאמרים בש"ס.
ואלה הם: ידך גויעה ואסיפה נאמר רק על הצדיקים ועל החסידים כמבואר במס ביב דף ט"ז ע"ב. וכמו שאומרים בלשונינו על אדם חשוב הינגעשיעדען) שכיבה נאמר רק על מי שמניח בן כמותו במיש במסי ב"ב דף קט"ז ע"א. ובמס' מועד קטן דף כ"א ע"א נאמר בזה"ל: מת פתאום) זהו. מיתה חטופה, חלה יום אחד ומת, זהו מיתה דחופה או מגפה. שני ימים ומת, זהו מיתה דחויה. ג' גערה, ארבעה נזיפה, חמשה זהו מיתת כל אדם. ומסיים הש"ס דכ"ז נאמר רק על מי שלא הגיע לגבורות( שמונים שנה) אבל במי שהגיע לגבורות יכולה היות מיתה פתאומית ג"כ מיתת נשיקה.( דוד המלך הי' רק בן שבעים.) וענין מיתת נשיקה פי' הש'ס במס' ב'ב י'ז ע"א כי הוא שלא ע"י מלאך המות אלא אמצעית השכינה וחשב שם כי רק ששה מתו בנשיקה ואלו הן אברהם יצחק ויעקב משה אהרן ומרים ו ל א י ו ת ר ולמד כ'ז- מקרא. וענין הנשיקה חלילה לנו לחשוב דבר הגשמה להקב"ה כי ח"ו נשק לאיש או אשה ועי"ז מתו חלילה לנו מחטוא במחשבה רעה כזאת רק בלשון התלמוד נקרא נשיקה נגיעה או קרבת דבר לדבר כמו בדין חלה. ב' חלות נושקות זא"ז, וכמו מטהרין את המים בהשקה בסדר טהרות.*) וכן פי' בספר אור החיים על הפסוק- בקרבתם לפני ה' וימותו וז"ל שנתקרבו לפני אור עליון בחיבת הקודש ובזה מתו והיא סוד הנשיקה. עכ"ל. וכמו שפירש הגאון *) וכן: תא ואחוי לך איכא דשמיא וארעא נשקו לחדד( הערת בן הכותב).