י

. ו

שני ומים ישבתי בקערטש, בבות ורירי. ה' בלום,| לתכות על האניה הגדולה הבאה מקו-קז,. לשאת אותנו לסעוואסטאָפאֶל, ובמשך הימים האלה הכין רעי הי בלום את כל הרברים והחפצים הנחוצים למסענו: תעורות מסע לחויל, מפות הארץ,. קני רובה, קני מבט, מודרי. חם האויר וספרי מסע שונים. וכאלח.| וביום ו בבקר בשעה התשיעית יצאנו אל חוף הים בלוית איזה. מאוהבינו, אשר הלכו לברכנו בברכת הפרודה. האניה ,קאָצעבו" עזבה את רות הים השחור, ותלך. לדרכה מעדנות, חם האויר עמד על שש עשרה מעלות. מי הים נחו שקטו, עד כי לא חסר לנו דבר, ונהיה שמחים. האניה היתה. מלאה כצאן אדם,| ובין. היישבים. על הכפון ננצא איש צעיר לימים מאמינו הקרימצאקים, איש. ידוע חולי, אשר שב מעכודת הצבא, וישבב למעצבה, בירכתי האניה;הנה נגש אליו נזיר יוני, איש רם הקומה כגלית ב ויכהו אל החמֶש, יען לפי דבריו ישב על מקומו אשר הכין לעצמו. הקרימצאקי החולה האמלל החל לבכות. בדמעות שליש, ולא יכול למוש ממקומו, ופתאום התנשא רב החובל וירץ אל האמלל כפריץ חיות, ויוסף עוד להכותו מכה רבה, ויצו. לאפרהו בחבלים!). דמי רתח קרבו כסיר נפוח, בראותי את הרוצח הזה מכה איש עברי חנם על לא דבר, רק יען בי חטא חטאה גדולה להולד על ברכי העם הנושן בתבל, בן מלבי קדם,. צאצאי הנביאים והמשוררים הקדושים, ולא אחד בהם רועה חזירים כאבות הקאפיטאן הנכבד. ולא לבד אנחנו היהודים, בי אם גם כל אנשי האניה הנוצרים, התעוררו. על הנבלה הזאת. ורעי ה' בלום נגש אליו וידרוש כמנו. בחזקת היר לתת לנו את ספר הקובלנא אשר על האניה, למען נכתוב בו את כל אשר ראו עינינו, והעד עדים, כחוק המדינה. אפס רב החובל לא נתן לו את שאלתו, באמרו, בי ספר כזה לא ננצא באניתו, ואף בי ידענו ברור כי כחש לנו, אך לא יכולנו לדון עם מי שתקיף ממנו, אחרי אשר ארון. האניה. הוא, אשר על כן נועצנו. להתאונן עליו באזני השופט בבואנו לחוף פעאדאסיע. בשעה הרביעית. אחרי. הצהרים. הגענו. לפעאדאסיע, ואנחנו מהרנו להביא את משפט האמלל לפני פקיד הפאליציי, אשר ה אל האניה וישב בחדר רב החובל לשתות יין אתו. וגם בלעדי אגיר ימו כל איש,| כו השופט הצדיק הזה לא אבה גם לשמוע תלונתנו נגד אוהבו, אשר יתדו קדשו על היז זה לפני רגע. בראותי כי גם זה לא הועיל לנו, לקחתי. את ועוד שבעה יהורים ושני נוצרים. משכתי אתרי ללכת אל ראש השופטים, אך הקרימצאקי היה נחפז לררכו לבוא לביתו על יום השבת, לקאראסובאזאר, בי על בן בלכתנו דרך רחובות העיר, התחמק ממנו, ועקבותיו

') הנבל הזה נודע כבר. בקרום וכו-כז למרצח בכלל וצורר היהודים בפרט,

..-., ישו- רק זו עד אשר כבר עמד אוזה פעמים לפנו כסא משפט על זדונו ואכזריות לבו, אשר התאכזר אל הנוסעים, כאשר ראו עיני בשנת 1814 0 משפט. ה:ליל בסעוואסטאפאֶל.