-- 44
מכיסו?| על השאלה הואת יכלתי לפטרהו בתשובה קצרה, כי ילך לשאול את פי הגבאי ולא אנ, אפס מדעתי כי לא ימצא מענה בפי הגבאי. אשר
ני, ק שם לו ,שתיקותא בתרי' הנני נאלץ לענות למענו, כי יודע הוא. ברור מספר הכסף אשר נשאר בידו משנים עברו, ובלי כל ספק לא יטעה בחשבונו, ואם יקר הוא. למצוא גבאים נאמני רוח ותמימי דרך, אכן חזון עור יקר ממנו הוא למצוא גבאים אשר לא ירעו חשבון לכלכל כיסם במשפט ובצדק ה, אשר על כן עוד אלפי שאלות באלה כעב תעופינה נגד הבלל הגדול ,כי הגבאי יורע עת ומשפט והשבון". הנה כי כן יוריע הממונה באה'ק בכל עת
אשר בן חדש יולה לציון. והגבאי. מרוסיא ישלה חלקו מן החלוקה בכל שנה,
אפס לפעמים לא רחוקות יקרה כי ימות הילד עודנו באבו או האשה כי תפיל, אז לא יִמֶחה בספר החיים. אשר ישלח הממונה לרוםיא,| ובלי ספק כבר נמצאים המונים המונים בעמק יהושפט אשר כבר נרקבו עצמותיהם וברשימת הממונים הנם חיים וקיימים, ואולי עור הולידו בנים ובנים. לבני בניהם.. אפס אם ינחו המתים מספר החיים, בי אז נרויח הרבה בכל שנה. כן נכון לייסר. חברה קדישא הרשה לבל תהיה עור כמטה זעם בידי המשחיתים לעשות תועבות איומות אשר אולי אין על עפר. משלן.| חק הוא בירושלים להממנה והרב לבוא כוגע לבית החולה הנוטה למות למען ירשו את נחלתו. ואם מקרה קרה כי באו איה אנשים לבית המת טרם באו הרב והממונה אשר אחרו את המועד, הרעישו עליהם שמים וארץ. ואחרי אשר רבים המה הזקנים אשר מקרוב באו ומתו. ומהם נמצאו אשר השאירו אחריהם רבבות כסף ובל הכסף נשאר בירי הרב והממונה. ומי יודע אם לא יקחו בסף חלוקה גם בעד הזקנים שכבר. מתו. על בן עלינו להשתדל כי כל הכסף הזה ישאר בירי אנשים. ישרים. ואז ישאר להם איזה. אלפי שקלים בכל שנה אשר נוכל להוציאם לטובת הענינים אשר זכרתי. כן נחוץ להשמיע בכל. כתבי. עתים לישראל לבל ישלחו אנשים פרטים כסף ליד הרבנים או הממונים, יען מן הכסף הזה הנודע בשם ,חלוקה קטנה" ביחוד שמן מאד חלק הקרושים,- אחרי אשר אין איש יורע כמי וכמה. קבלו.| ומביני דבר הגידו לי בי רבבות אלפי כםף ישטוף לכיכם מדי שנה בשנה. ורעתם תנדל כל כך, עד כי לא יבושו עוד לעשות במחשך מעשיהם, ובל נבלה. וכל תועבה יעשו לעין השמש ואין כל פחר נגד עיניהם. ואות. אחד מאלף הנני להשמיע בזה באזני הקוראים למען יוכחו כי אלף פעמים יותר מהצעקה הבאה על הרבנים והממונים עשו ועושים. ח' היים יעקב חרש עצי זית שלח איזה כלים יפים. להבאראָז ווילהעלם פאֶן ראָטהשילר. בפראנקפורט. והבאראן שלה לו ארבעים פראנק מחירם על שם הרב סלאנט, עברו איזה חרשים והרב לא הגיר לו כי קבל את הכסף בעדו. אכן כאשר נורע לו להאיש ממקום אחר, גם אז לא השיב לו את כספו, באמרו כי יש לו ענינים יותר נכבדים. להוציא עליהם את הכסף. וכן השמיע במכתבו לראָטהשילר