א

הועד הלונדוני, וראש הועד הוא ר' שמואל סלאנם,(8+6) וחוא. הלא גודע למהרס ומחריב כל דבר טוב ומועיל בע"ק באו כמחו, כנודע לכל תושביה, לא אגזם אם אומר כי העד הוה נוסד על בלמה(86) ורק להתקות | ולהוליך שולל ישרי. לב להריק אמתחות כספיהם אליהם.(0ו8) ולמטרה הזאת שלחה(שלח?) איש אחר ישלימה(ירושלימה?) למען דעת כל באי עולם כי עושים המה לטובת תושביה. אולם נהפוד הואי כי עי(ע") מלאכם זה הפיצו עוד אבני נגף וצורי מכשול על ררך תשעת(?) ירושלם. ויושבי בהו אם אבוא לספר א5 בקצרה ממפעלי האיש הנאמן(?!)(סימני. השאלה והקריאה. כתובים. באצבע הכותב הוה) גם אז תקצר היריעה מהכילם,* ורק אחת אספרה ואותה אגיד להקוראים הנבונים מנוה(?) ילמדו על השאר, ורק כמבשרי חזיתי זאת, ה' פינם כבואו אל הקורש הייתי אני ורע' הראשונים אשר חלנו פניו. לחיות כנו. לעזרה מטעם האמור למעלה, הצעתי לפניו אופנים שונים איך. להיטיב מצבינ,| חמשים פפונד שטערלינג אמרתי לו עוז בירם להביא לנו תשועה גדולה יען כי האכר הכורת עצי זית מכרם(?) למלאכה יכרתם רק אחר שנשרו פרותיהם והמה. לחים כאוד ולא יצליחו למלאכה רק אחר שתי שנים אחרי. אשר"בשו הטיב, ומה יעשה העני אשר. אץ לו בסף בצלחתו להבין| עצים די העבורה. למלאכה, זלא נטל. עליו לשבת בחבוק ידים. לגוע ברעב הוא ואנשי ביתו,. ולכן נחוץ לקנות בער חמשים שפתר עצי זית. להכין עבור בעלי חרושת המעשה וכל בעל מלאכז עת מחקור יהיה לו בעצים יבוא וקנה ממנו ואז וכל בל לעבוד. עבודתו באין מפריע בידעו היטיב בי פת יש לו בסלו, אך מה אעשה אם כל בעלי חרשי עצי זית לא יבואו. לקנות מאתו וחמשים פפונד בה תהה(ל) עליהם?. שאלוני (7) ה' פינם, הלא גם אז לא תפסיד מאומה כי גם לשרפה תקה את החמשים לייש עניתיו, עור הצעה אחת הצעתי לפניו,| והוא לפתוה. בית מסחר עצי זית. בעירנו ת"ו וכל מלאכת עצי זוה אשר וצאו. מתתי האובנים בעבודה הזאת פה אל הבית הזה יובא, וכל אנשי איירופא. הבאים לתור את הארץ יבואו אל הבית הזה לקנות כל אשר. יישר בעיניהם,| יען ירעו כו לטובת עובדי עבורה הענים(?) המה עושים על ההצעות(?) האלה הבטיח לי לעשות ככל אשר יהיה לאל ידו אולם אחרי אשר נתורע אל מאשרי מתעי עמינו והמה הורהו(?) הדרך בה ילך והאורחות. העקלקלות אשר תדרוך כף רגלם במו מאז לאסו ציון ויושביה,. ויתרועע. עמהם ויהי כאחר מהם-- כל דבריו וכל הבטחותיו המה מהבל יחד ורוח ישאם וכמוהו באין המה. דחה אותנו מיום ליום ומחודש לחודש עד אשר. בצקו רגלינו ללבת. אליו, ובאחרונה אמר אלינו; כי לא יכול לעשות עבורנו מאומה בי לא זאת כטרת מלאכותו, ומלבד כי לא עזר לנו כי אם גם המיט עלינו אםון נורא אשר לא נוכל להמיש צוארנו ממנו. אנוכי(?) בהתבונני כי אין עזרתנו בו ותושיה נרחה ממנו בכל זאת לא אמרתי ואש, הלכתי אליו ים

הבוהאה אוהאא סאאה